ערב

אך בכדי להבין כ"ז צריך להבין כללות ענין הק"ש דהנה כוונת ענין הק"ש הוא בכדי לבוא לואהבת את כו', וכדי שיבוא לאהבה הוא על ידי ההתבוננות בפסוק שמע ישראל כו' הוי' אחד יחו"ע. וצריך להבין הלא ענין ההתבוננות הוא מענין אחדותו ית' שהוא מצות לייחדו וא"כ הי' צ"ל יחיד שמורה ענין אחדותו יתברך יותר מאחד, כי אחד יש גם אחד המנוי והיינו עד"מ שבטי ישראל הם י"ב ואעפ"כ נק' אחד מהם בשם אחד כמ"ש שלחו מכם אחד, או אחיכם אחד, הגם שיש שני ושלישי, או כמו בששת ימי בראשית שהם ששת ימים ואעפ"כ נק' הראשון אחד כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, וזה"ע אחד המנוי, מה שא"א לומר כן ח"ו באלקות, וא"כ אם הי' נאמר ה' יחיד הי' מורה יותר על אחדותו ית', ומאחר שנאמר דוקא ה' אחד מההכרח לומר שמתיבת אחד אנו יכולים להבין יותר ענין אחדותו ית', וצ"ל מהו. אך הענין הוא דהנה ארז"ל כד אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות תו לא צריכת וזה מרומז בתיבת אחד, שהחי"ת רומז לז' רקיעים וארץ, והדלי"ת רומז לד' רוחות העולם, והיינו כי הגם שנתהוו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם עכ"ז הם בטלים בתכלית לבחי' אל"ף הוא בחי' א"ס אלופו ש"ע המהווה כו', אבל מתיבת יחיד הגם שהוא מורה שהוא יחיד ומיוחד אבל לא היינו יודעים ביטול העולמות לגבי מקורן המהוה כו', והגם כי ממך הכל אבל לאחר שנתהוו הי' אפ"ל ח"ו שהם נפרדים כו', ע"ז מורה תיבת אחד שגם לאחר שנתהוו הם בטלים בתכלית.

וביאור הענין לקרב אל השכל איך העולם ומלואו בטל לגבי אוא"ס ב"ה, הנה ארז"ל בפדר"א הארץ מהיכן נבראת משלג שתחת כסה"כ, מעפר שבה נעשה ארץ ומצרורות שבה נעשו הרים, ועד"ז יש במד"ר האורה מהיכן נבראת מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית לבנה והבהיק זיו הדרו, ולכאורה צ"ל מהו החקירה מהיכן נבראת הלא הם נבראים מאין ליש ואפי' החוקרים מודים בזה וכמ"ש הרס"ג בענין הבריאה שנברא דבר מלא דבר ומהו ענין השאלה מהיכן נבראו. אך הענין הוא שלכל דבר ודבר שבפרטי גשמיות הנבראים יש שרש ומקור ברוחניות וכמארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, שענין המזל הוא שרש ומקור הדשא והעשב הצומח למטה, עד שגבוה מעל גבוה הם המלאכים שנקראים בשם דשא ועשב וכמ"ש אז ירננו כל עצי היער דקאי על