רסח

הבהירות א"א לקרות את האותיות, אלא כאשר חותמים על השעוה שהוא דבר פשוט לגמרי אז ניכרין האותיות. וככה יובן לפי ששרש התורה הוא הגבה מאד נעלה, והגם שאמרו שאורייתא מחכ' נפקת, לשון נפקת הוא מלשון גילוי שהגילוי הוא ע"י חכמה, אבל באמת שרש התורה הוא יותר נעלה ואפי' רישא דלא ידע ולא אתיידע יש ג"כ בתורה אלא לפי שכלינו הדל אין אנו יכולים להשיגו ובאמת הרי הוא למעלה מהשגה, אבל עכ"פ ישנו בהעלם בתורה לכן דוקא נתלבשה למטה יותר, ועוד כי נעוץ תחילתן בסופן שכח נעיצת התחלה יש בסוף יותר מבראש המתפשט, וא"כ בארץ דוקא יש כח נעיצת התחלה ולכן דוקא בארץ הוא גילוי התורה.

ועוד יובן שיש בתורה מדריגות עוד היותר נעלה כי הנה כתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול, והענין כי הנה קול הוא מחבר רוחני' עם גשמיי', כי הקול יוצא מאברי הנשימה שהם רוחנים ועוד שהוא מהבל הלב שהוא רוחני, והאותיות כמו שהם יוצאים לידי גילוי נק' בשם דומם שהוא גשמי, והמחבר הוא הקול. וכמו"כ תורה נק' בשם קול, שכל מקום שנוכל לומר שם גשמי המחבר הוא התורה, כי בתורה יש בחי' השייך לעולמות הנק' בשם גשמי כמ"ש ואהי' אצלו אמון אסתכל באורייתא וברא עלמא, ויש בחי' הרוחניות בתורה כמ"ש ואהי' אצלו שעשועים, ואפי' בבחי' שא"א לומר כ"א כחות ישנו ג"כ בתורה. אך מ"ש בקול הוא בפנימי' הקול דלא כתיב יעננו קול כ"א בקול היינו בפנימי' הקול שהוא הארת הקו מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין והוא הוא פנימי' הקול שיש בתורה ג"כ.

ובזה יובן ענין הוא"ו דגחון כי הוא"ו מורה על הארת הקו שיש בתורה, ובוא"ו יש מילוי וא"ו ובאמצע אל"ף, וב' הואוי"ן רומז על תושב"כ ותושבע"פ, כי תושבע"פ הוא וא"ו שיתא סדרי משנה, ותושב"כ נק' וא"ו ע"ש הארת הקו, ואל"ף רומז על אנכי מי שאנכי עד רום המעלות, ותמונת אל"ף הוא ב' יודי"ן חכמה בראש וחכמה בסוף והמחבר הוא הקו שהולך משמאל לימין שרומז על הגבו' הקודמין בשרשן, והגם כי אינו שייך שם לומר שם גבורות כי הוא מאמר קו המדה המודד כל מדידות או"כ דד' עולמות אבי"ע מ"מ אנו אין לנו שם לכנות מקור הראשון המודד כ"א בשם גבורה, והנה הארת הוא"ו הוא בחציו דוקא. והענין כי הנה ביצי"מ כתיב ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור שהי' נגוף למצרים ורפוא לישראל, וזהו דוקא בחצי הלילה שהמחבר הוא כח א"ס העצמי, כמו הקרן זוית הוא בעצמו אינו מהות והוא המחבר ב' הכתלים, ובקרן יש רוממות הקרן כמ"ש וירם קרן כו', וזהו הכח דוקא להיות נגוף למצרים ורפוא לישראל. והענין כי הנה כתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זא"ז, הגם