רסב

רבים, כי יש ב' בחי' רחמים, רחמים סתם שהוא רחמים דאצי', אבל רח"ר הוא הרחמים שבכתר ותחה"מ הוא ע"י רח"ר.

ובזה יובן הפלוגתא שר"א אומר יניחנה בחמה, כי הנה הטל אע"פ שהוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת מ"מ הרי פועל אתעדל"ת בדרך מקיף הרחוק היינו שיהי' אהבה ברשפי אש בדביקות כמ"ש ואתם הדבקים, וזהו יניחנה בחמה כמו זריחת השמש כשזורח ממזרח שהוא מקור זריחות האור אז הוא מאיר בתוקף כן הוא ענין יניחנה בחמה שהוא תוקף האהבה, דהנה כתיב שאני שחרחורת ששזפתני השמש שהשחרות הוא מחמת תוקף האהבה מצד ההתבוננות משמש ומגן הוי' אלקים, כי בלעו"ז אמרו חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי' שההתבוננות דאני הוי' לא שניתי ושמש ומגן כו' אינו פועל בו כלום מחמת שהוא חמור קליפת חמור שע"י נעשה קרירות בנפש, אבל הטל פועל שיהי' תוקף האהבה ברשפי אש ומזה נעשה השחרות ע"ד מה שנק' השרפים בשם שרפים מפני התבוננות דאני הוי' כו', וזהו יניחנה בחמה ואז הטל עולה כי כאשר פעל פעולתו אז מסתלק כי פעל פעולתו לפעול האהבה ואז הטל עולה שמסתלק לשרשו. וחכמים פוסלין כי אע"פ שהטל הוא אתעדל"ע שא"א להמשיך באתעדל"ת מ"מ ה"ה מקור למקור לאתעדל"ת.

והענין הוא כי הנה כתיב והחכמה מאין תמצא שהתהוות החכמה מאין דכתר הוא ע"ד מציאה דכמו המוצא מציאה אינו יודע מאין בא לו זה דאם הי' יודע מאין בא לו אין שייך לקרותו בשם מציאה, וכן התהוות החכמה נק' בשם מציאה ולכן נקרא אין שאינו מושג כמשנ"ת באריכות בדרוש המגיד מראשית, אך זהו האין דכתר הנק' בשם אריך, והרי יש ג"כ מקור להאין דכתר והוא ע"ק, וא"כ ע"ק ה"ה מקור למקור לחכמה הגלויה, וא"כ ישנו בחכמה גילוי ע"ק, והגם שמתהווה בדרך מציאה מהאין מ"מ כאשר נתהווה מאיר ע"ק בחכמה ומהות החכמה לא בטלה. והוא ע"ד מ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להאציל הי' צמצום ומקו"פ והוא שרש הכלים ואח"כ נמשך הארת הקו שהוא שרש האורות, ולכאורה אינו מובן דהלא עכשיו נמשך הארת הקו וא"כ למה הי' הצמצום, ואם מפני שהיו בטלים בתכלית ולא הי' יכול להיות התהוות הרי עכשיו נמשך הארת הקו ואינם בטלים, ותירץ בע"ח דבתחלה כאשר הי' נצרך להתהוות לא הי' אפשר להתהוות בלתי צמצום, וכאשר נתהווה ע"י הצמצום הגם שנמשך הארת הקו אינם בטלים ממהותן, וכן הוא בספי' החכמה דכדי שיהי' התהוות חכמה הוא בדרך מציאה, וכאשר נתהווה מאיר בו גם ע"ק ואינו בטל ממהותו, וא"כ אין מסתלק הטל, וזהו שאין הטל עולה אלא ממי פירות הוא בחי' שלמטה מחכמה אשר הם מתהווים מחכמה בדרך השתל', מהם מסתלק הטל, אבל מהחכמה אינו מסתלק, ואעפ"כ אינו מתערב הטל בחכמה שהטל הוא סוכ"ע אתעדל"ע מצ"ע והמים הוא אתעדל"ת אתעדל"ע, וא"כ גם כמו שמאיר