רנח

צלוחית שנפל בתוכה מים

בס"ד, פ' צו, תרל"ב.

צלוחית שנפל לתוכה מים ר"א אומר יזה ב' הזאות וחכמים פוסלין. ירד לתוכו en. טל ר"א אומר יניחנה בחמה והטל עולה, וחכמים פוסלין. וצ"ל מפני מה פוסלין חכמים בטל, בשלמא גבי מים אתי שפיר דכתיב ונתן מים חיים אל כלי וחצי שיעור פסול לכן כשנפל בו מים הרי אין בו שיעור ופסול, אבל בטל האיך פליגי ואמרי שהטל אינו עולה הלא מפורש בקרא שהטל עולה כמ"ש ותעל שכבת הטל. ועוד מה איכפת להו אם אינו עולה הלא ידוע שהטל הוא הגבה למעלה ממים חיים וא"כ יש בכלל מאתיים מנה, ואפי' לר"א למה לי' למימר יניחנה כו' והטל עולה דמשמע אם אינו עולה פסול גם לר"א והלא יש בכלל מאתים מנה. ועוד הלא משמע בזהר שהטל ומים חיים הוא בחי' א' שהטל נק' טלא דבדולחא, ומי חטאת נק' שיורי טלא דבדולחא, ואפר חטאת מפרשים גבו' דעתיק המלובשים במו"ס, ובטל ג"כ אמרו גוון סומק אתחזי בי' וא"כ משמע שהוא בחי' א', ולפ"ז אין שייך פלוגתא כלל בזה. אך הענין דבאמת הם ב' בחי', דדקדוק הלשון במי חטאת שיורי טלא דבדולחא שאינו עצם הטל, וגם בטל אי' גוון סומק אתחזי בי', אתחזי דוקא.

ולהבין מהו ההפרש בין טל ובין מי חטאת צריך להקדים הקדמה כללית מהו ההפרש בין ג"ע ובין תחה"מ, דהלא בג"ע צדיקים יושבים ונהנין מזיו