רנד

אצלו בגילוי כ"א בהעלם כללות החיות ולא נשאר כ"א קיסטא דחיותא, וכשמתעורר אז הם באים אצלו מהעלם אל הגילוי. וכמ"כ יובן למעלה שבזמה"ג נק' בשם שינה כי קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא היינו בכללות החיות, ומה שמחי' עולמות כ"א לפי ערכו בכלים מכלים שונים אין זה כ"א חיצוני', והגם שאמרו אין לך עשב שאין לו מזל מלמעלה מ"מ ה"ז חיצוני', ואפי' השפעת הקדושה שנשפע לכנס"י שנשפע גם בזמה"ג דאל"כ מאין הוא החיות אלקות שבנפש, מ"מ ה"ז ג"כ חיצוני' ונק' ג"כ בשם חיצוני' לגבי פנימי' כמו הקיסטא דחיותא, וכמו שבאדם אנו רואים שעיקר ההסתלקות בשעת השינה הוא הסתלקות פרטי כחות הנפש, דעיקר משכן הנפש הוא במוח ולב ומשם מתפשט לכל האברים, דבחיצוני' ישנו גם בשעת השינה שהרי אז דייקא הוא זמן הילוך הדמים ועיכול המאכל וא"כ ישנו בחיצוני', ובכללות החיות ג"כ א"א לומר לשון הסתלקות שהרי הוכחנו שא"א להיות הסתלקות גמור וא"כ ההסתלקות הוא באופן אמצעי, היינו שהתפשטות פרטי כחות הנפש מה שמחי' כל אבר לפי ערכו זהו מסתלק בשעת השינה, כן יובן למעלה שבחיצוני' הרי מחי' את כולם ובכללות הרי ג"כ ישנו שזהו ענין סליק לעילא, וההסתלקו' בזמה"ג אינו כ"א בפרטי התפשטות החיות.

אך לכאורה אינו מובן האיך שייך לומר למעלה הסתלקות בפרטי כחות. אך הענין en. הנה אמרו בת"ז כמה גופין תקינת לון ולכאורה גם זה אינו מובן הלא אין לו גוף ולא דמות הגוף, אך הענין דהנה אנו רואים שכאשר נצרך להשפיע איזה חסד שההשפע' הוא מהנפש רוחני ועצם ההשפעה הוא גשמי לכן צ"ל ע"י ממוצע היינו ע"י כלי היד שהיד הוא הממוצע בין הנפש הרוחני ובין הגשמי, וכן כשנצטרך להשפיע איזה דבר חכמה הממוצע הוא המוח גשמי ודיבור, וכן כשנצרך לילך להשפיע הוא ע"י הרגל, וכמ"כ שיתהווה מא"ס הבל"ג התהוות נבראים בע"ג צ"ל ע"י ממוצע שהוא ע"ס הנק' בשם גופין, שהרי מהנפש א"א להיות השפעה כ"א ע"י ממוצע מפני שהנפש היא רוחנית, והראי' שאין שום אדם יודע מהו הנפש ולא ראה אותה מעולם ואין זה כ"א ידיעת מציאותה ולא מהותה לכן א"א להיות ממנה השפעה, מ"מ הרי הנפש בעצמה מתפשטת בגוף שהרי הנפש מתפעלת ממקרי הגוף, ואם הנפש הוא כך מכ"ש וק"ו למעלה שגם הנפש אין ערוך לגבי אלקות, שהגם שמחי' כל עולם לפי ערכו אין זה בדרך התלבשות, לכן א"א להיות התהוות בע"ג כ"א ע"י ממוצע, והממוצע הוא כלים דע"ס שא"ס מתייחד בהם לברוא ע"י יש מאין והם כמו היד ורגל גשמי, והאור המלובש בהכלי הוא כמו התפשטו' כחות הארת הנפש בכל אבר, ובזמה"ג אין היחוד כדבעי לכן נק' בשם שינה הסתלקות פרטי כחות הנפש, אבל בהאור שאינו מלובש בכלי א"א לומר הסתלקות כי שם אין שייך לומר כלל שינה, ושוה בזה"ג כמו בזמן בהמ"ק. וזהו שנק' ג"כ האור המלובש בכלי בשם הארה כמ"ש יהללו את שם הוי' כו' כי הוא צוה ונבראו והגם כי הוא מאיליו וממילא מ"מ אינו נק' כ"א בשם שם.