רנב

כמ"ש בשו"ע, ומ"מ אחר כל הכוונות אין זה מס"נ בפו"מ, והוא מפני שהמצות הוא המשכת אלקות מלמעלה למטה, אבל קיום האבות הי' ע"י מס"נ בפו"מ והוא ע"ד מי יעלה.

וזהו אם עשיתם כן הרי אתם בנים של אברהם כו' היינו ב' המעלות, היינו מעלת המצות ששרשם נעלה, ומעלת האבות ביטול ושפלות שהוא עיקר הכלי לאלקות כמ"ש מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. ואם לאו התקינו עצמיכם לשעבודה של מצרים, והענין כי הנה איתא במד"ר שכל האומות נק' ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירין לישראל, וכן כל הגליות נק' בשם מצרים ובפרט גלות האחרון, אך זהו הגלות על גשם הגוף, ובאמת ישנו ברוחניות ג"כ כי הנה אי' ברע"מ ע"פ וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, בחומר דא ק"ו בלבנים דא ליבון הלכתא, ולכאורה למה נק' זה בשם גלות הרי עי"ז בא לעומק ההלכה, אך מתחלה לא היו צריכין לכ"ז כ"א כל אחד הי' מכוון ההלכה כמו שהיא וכמארז"ל משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ולא הי' מחלוקת כלל, ואח"כ בימי הזוגות התחילה מעט מחלוקת, ואח"כ משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צורכן נתרבה המחלוקת בישראל, ופי' שלא שמשו היינו שלא האירה בהם כ"כ גילוי אור נתרבה המחלוקת שצריך יגיעה רבה ועצומה עד שבאים לעומק ההלכה היינו ריבוי הפלפולים קושיות ותירוצים, והיינו ליבון הלכתא שצריך הרבה יגיעה ללבן ולכבס עד שבא לעומק ההלכה. ובזה יובן מאמר המדרש התקינו עצמיכם לשעבודה של מצרים, היינו קבלת עול תורה כי ע"י עול תורה נמחה קליפת עמלק, וכמאמרם ז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח, ומנוול היינו יצה"ר וע"י תורה גם אם נעשה לבו לב אבן שאטום וסתום מלקבל דברי חכמה מ"מ ע"י דברי תורה נעשה פתיחת הלב שהתורה נק' בשם מים, וכמו שהמים הגם שהם בעצם לחים מ"מ אם הם יורדים טיף טיף עושים נקב באבן כמ"כ ע"י התורה נעשה פתיחת הלב וזהו שעבודה של מצרים.

והנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, דכמו שיצי"מ הי' הכנה למ"ת שהי' גילוי התורה הנגלית, כמ"כ הגלות רוחני דחומר ולבנים דעכשיו הוא הכנה לגילוי פנימי' התורה, וזהו שבמ"ת כתיב אנכי הוי' אלקיך שנעשה שם הוי' בכאו"א ע"י שדיבר פא"פ הוי' עמכם, כמ"כ לע"ל כתיב אראנו נפלאות היינו נו"ן פלאות כי נו"ן הוא נו"ן שערי בינה שהבינה הוא השגה והבנה, ופלא הוא מופלא ומכוסה וזהו נו"ן פלאות שהפלא של כל נו"ן שערי בינה יתגלה לע"ל, וכמו שלמ"ת הנגלית הי' נצרך קרי"ס היינו הפך ים ליבשה שהשפיל עלמא דאתכסייא בכדי שיהי' בעלמא דאתגלייא הגילוי כמו בעלמא דאתכסייא, כמ"כ לע"ל שיתגלה הפלא שבנו"ן שערי בינה כתיב והניף ידו על הנהר שהנהר הוא בינה הבנה והשגה ויהי' ההנפה על הנהר כי יתגלה הפלא שבהנהר, וזהו והניף ידו על הנהר כמו שבקרי"ס כתיב ויט