רמח

דתורה דעכשיו יתעלו לע"ל כמ"ש והי' כו' יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני, ים הקדמוני הוא חכ' או בינה, וירושלים הוא שם ב"ן מל', ויתעלה לע"ל עד שיהי' משפיע לים הקדמוני וכמ"ש רני ושמחי בת ציון שיתעלה למעלה ממדריגת אם, וכמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד היינו ה' עליות שיתעלה מדריגת עבד דוקא. ולכן יאמר דוד לע"ל לי נאה לברך כי יתעלה שיהי' בבחי' משפיע שהוא כתר מל' והעלי' הוא דוקא בזה הבחי' וכמ"ש בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי זאת היינו יר"ת, כמ"ש בזאת יבא אהרן דא תרעא כו', ויתעלה עד שיבוא למדריגת השכל וידוע אותי עצמות א"ס שלמעלה משם, והוא ע"ד מאמרם כלום אדם רואה מתוך הלובן שבעין אלא מתוך השחור שבעין, וכמאמרם במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי ונק' בשם חשך ע"ש שהוא מלא קושיות ותירוצים וחריפות ופלפול כשר פסול היינו מה שיכול להתעלות ומה שאינו יכול להתעלות וע"י זה הבירור מתגלה החשך עליון שנק' בשם כ"ע. וכן יובן בלוחות אחרונות שהוא אחר חטא העגל וא"כ התורה שאח"כ הוא כמו התשובה ובמקום שבע"ת עומדים צ"ג אין יכולים לעמוד כי זכאין מארי דתאובתא דמשכין לי' בחילא יתיר כי ע"י הבירורים דעכשיו שמבררים כח"ב דתהו, עי"ז יתעלו לע"ל שיהיו משפיעים אל הים הקדמוני.

ובזה יובן מה שבלוחות אחרונות כתיב למען ייטב לך ובלוחות הראשונות לא נאמר טוב, כי טוב הוא כמאמרם טוב מאד זה יצה"ר, כי יצה"ר לאחר הבירור הוא טוב מאד, לכן בלוחות הראשונות שהיו במדריגת צדיקים לא כתיב כי טוב אבל לוחות אחרונות שהיו בבחי' בע"ת ובמקום שבע"ת עומדים כו' לכן כתי' בהם טוב. ונמצא שבאמת שניהם אמת שלוחות הראשונות גבהה מעלתם מצד שהוא השגת המהות ואם לא היו חוטאים הי' די להם בעשה"ד כי הבירור הי' באופן אחר אבל עכשיו שחטאו ונצרך להיות ריבוי הבירורי' ובגשמי' דוקא לכן ניתנו להם ריבוי תורה שעיקר הבירור הוא ע"י תורה, אך כדי שיוכל להיות הבירור מגשמי' נצרך ע"ז כח עליון מאד ולכן נתנו כל התורה דוקא תושבע"פ ששרשו ממקום גבוה מח"ס שע"י יוכל להיות הבירור, וע"י הבירור דעכשיו יהי' אז א"ח עט"ב והי' ביום ההוא יצאו מים חיים, ולכן עושים שמח"ת דוקא אחר לוחות אחרונות ולא אחר לוחות הראשונות להיות שגבהה מעלתם ושמח"ת הוא לגמרה של תורה שהוא מדריגת דלע"ל שהוא ע"י לוחות אחרונות דוקא לכן עושים אז שמחת תורה.