רלח

והנה הד' בגדי לבן היו כולם בגדי בד כמ"ש כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף, והנה בבד שהוא פשתן יש ב' מעלות החלוקה מכל התבואות, הא' שכל התבואות נצמח מגרעין א' כמה שבלים, אבל מזרעוני פשתן לא יצמח רק קנה א' מגרעין כמארז"ל בד בבד שעולה יחידי והוא מורה על עולם האחדות, ולכן הכה"ג כשהי' נכנס לפני ולפנים הי' משמש בבגדי לבן שהם בגדי בד להורות ששם השראת א"ס יחידו של עולם כי הי' נצרך לכפר עוונות ישראל כמ"ש ונסלח לכל עדת בני ישראל, וסליחת עונות הוא מצד א"ס יחידו ש"ע, ובכדי להורות שבקדה"ק מאיר זה הבחי' הי' משמש בבגדי בד שעולה יחידי, וזהו ענין הבד שהוא יחידה שבנפש. ועוד מעלה יש בפשתן שהוא גוון לבן וגוון לבן הוא גוון עצמי, כי כל הגוונים הם צבועים שמקבל הצבע מדבר אחר אבל לבן הוא עצמיות, ומה שמלבנים פשתן (הנק' בל"א בלייכט לאייוונט) היינו להוציא כח הלבנוניות שבעצמיות, וזה מורה על א"ס העצמי אשר שם אין נוגע מעשה התחתונים, ובבהמ"ק הי' השראת עצמותו ומהותו לכן הי' מתלבש בבגדי לבן.

ובזה שהבד הוא בחי' גבוה מאד יובן מ"ש הרמב"ם שהמצנפת הי' י"ו אמה כי הרי הי' לבוש בכל הלבושים שהם קדש לכן הי' די בי"ו אמה, אך הי' צ"ל י"ו אמה דוקא כמשי"ת, אבל האבנט הי' ל"ב אמה והוא כנגד ל"ב נתיבות חכמה, ומספר ל"ב נ"ח הם כנגד ד' מוחין אשר כל מוח כלול מהוי' אדנ"י שהם ח' אותיות, וד' פעמים ח' הוא ל"ב אותיות. ולכן המצנפת שהי' ע"ג הראש ששם השראת ב' מוחין שהם ב"פ הוי' אד' לכן הי' י"ו אמה, והגם שהי' לבוש ככל הלבושים מ"מ הרי הי' לבוש ע"ג הראש ולהורות שבראש הוא השראת ב' מוחין הי' מדתו י"ו אמה, אבל האבנט הי' על הלב ששם השראת חו"ג שנחלק ממוח הדעת והם גילוי כל הד' מוחין, והגם שבלא"ה הרי יש בלב ומדות חו"ג כי עיקר משכן המדות הוא בלב, אך הנה מדת החסד הוא וויתור ומדת הגבורה הוא קימוץ אך זהו כמו שהם עצם המדה אבל ע"פ הנהגת השכל הרי יכול להיות קימוץ גם ממדת החסד, וויתור ממדת הגבורה לפי השכל שמראה אם נצרך להשפיע לזה או לא, ונמצא שהמדות הם מתנהגים ע"פ השכל והשכל מנהיגם, וה"ז כאלו זה מוחין ולא מדות, וזה"ע הדעת שמחבר המוחין עם מדות, ולכן הי' מדתו ל"ב אמה להורות שהוא מקיף על כל הד' מוחין, והאבנט הוא לבוש ע"ג לבושים דהלבושים הם מקיפים, והאבנט מחבר הלבושים עם האדם נמצא שהוא מחבר מקיפים עם פנימים, והכח לחבר מקיף עם פנימי היינו שיתאחד המקיף עם הפנימי צ"ל שרשו נעלה מאד, וזהו שהי' מקיפו וחוזר ומקיפו להורות ששרשו מעיגולים כי העגולים הם כגלדי בצלים זה על גבי זה והרי העיגול שבפנים הוא פנימי לגבי המקיף שעליו, כן יש ברוחניות עולמות מקיפים שלגבי הגבוה ממנו נק' פנימי.

ויובן זה ממשל כאשר הרב משפיע שכל לתלמידו דכשהתלמיד אינו מבין עדיין השכל לאשורו והרי לא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין כו', הרי