רלד

עי"ז נעשה לבו לב האבן שאינו יכול לפתוח לבו ליכנס בו התבוננות המוח כמבואר בדרוש והתקדשתם, וזה"ע כף הקלע כמ"ש בלק"ת בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ, וכמו בלעו"ז שזה שמבטל רצונו נק' השתחוואה, כמו"כ יובן בקדושה ג"כ כשאין לו כ"א רצון אחד לאביו בשבמים ה"ז נק' השתחוואה.

והנה מזה שהשתחוואה נק' ביטול, יובן העלי' הגדולה דלע"ל דכתי' יבוא כל בשר להשתחות לפני, והענין כי בשר קאי על השרפים כמ"ש בסדור ובלק"ת פ' וזאת הברכה, דהנה כתיב כל הבקר לעולה ואיתא בספרים דקאי על המלאכים שנק' בשם בשר ע"ש תוקף האהבה ברשפי אש כי בינה נק' בשר כמ"ש בלק"ת פ' בהעלותך ובד"ה ולא תשבית מלח, ויתעלו לע"ל שלא יהי' בבחי' איזה מציאות כ"א עבודתם יהי' ההשתחוואה שהוא הביטול במציאות ועי"ז יתגלה גילוי א"ס שלמעלה מהשתל', דהנה כתיב אחרי הרעש אש לא באש ה' כו' קול דממה דקה תמן קאתי מלכא א"ס, כי שרש האהבה הוא ממוחין דאימא שזהו בא ע"י התבוננות, אבל שרש הביטול הוא ממוחין דאבא שהוא למעלה מהשתל', וזהו להשתחוות לפני לפנימיות א"ס המלובש בחכמה. אך זה יהי' לע"ל והארה ישנו גם עכשיו כי הנה איתא בספרים שהשתחוואה הוא הפשטת הגשמיות. והענין כי הנה השתחוואה הוא בפישוט ידים ורגלים להורות שמבטל א"ע לגמרי כאלו אין בו התחלקות ראש ורגל כלל, וכן בעבודה ע"י שמבטל את מהותו מכל וכל עי"ז נמשך א"ס שלמעלה מהשתל'.

כי הנה יש שני בחי' עה"ד ועה"ח, והגשמיות שרשו מעה"ד טו"ר ששרשם מחסדים המגולים ומשם נמשך הגשמיות, אבל עה"ח שרשו מחסדים המכוסים שדרך כלל נק' בשם יסוד אימא שהיא הגבה מאד נעלה, כמ"ש בתו"א בד"ה וילקט יוסף את הכסף ובלקו"ת, וזהו ע"ד מ"ש ברכו את ה' המבורך דא אפיקו דברכאן מקור הברכות כי נה"י החדשים שרשם מכתר, וע"י שמבטל רצונו מרצונו הגשמי שזהו הפשטת הגשמיות שבטל כאלו אין בו התחלקות ראש ורגל עי"ז מגיע לעה"ח ששרשו מכתר, והענין כי ע"י ביטול המהות שלו עי"ז גורם להתנשאות אדה"ע שעל הכסא לבחי' כי לא אדם שלמעלה מעלה מהתחלקות ספי' כ"א סובב ומקיף בשוה,