רל

וליטול חיותם לגמרי, והוא ע"י ק"ש כשיוקבע ענין אחדות ה' באמת לאמיתו ואז ממילא כהמס דונג כו', ובאמת ה"ז חיוב על כל אדם להתבונן אחדות ה' לפ"ע.

והנה אלו הד' הם בעצמם כלי זיין, ותריס הוא מגן להגין מן החצים של השונא, ובעבודה ברוחני' המגן הוא הטלית והתפילין שלכאורה הלא הם מצות בפ"ע ומה שייכות להתפלה אלא שהם המגן לקבל החצים של הנה"ב, והענין דהנה המצות נק' בשם לבושים ומקיפים שהם לבושים להנפש שהוא נברא ובע"ג וכדי שיוכל לקבל גילוי אור ולחזות בנועם ה' בג"ע הוא ע"י לבושי המצות, וכשם שנעשים לבושים בג"ע כן הם לבושים לנשמה המלובשת בגוף לקבל חיצי הנה"ב, והענין דהנה דרך הנלחמים דכאשר אינו לוחם עם השונא אלא עומד כנגדו גם השונא שותק ואינו לוחם, וכל שלוחם אתו אז גם השונא מתגבר ג"כ וזורק חצים ואבני בליסטראות, וכן הוא בתפלה כי שעת צלותא הוא שעת קרבא ואז מפיל על האדם מח"ז והרהורים ותאוות רעות, ולכן בל יפול לב האדם בראותו דכאשר עומד להתחנן ולבקש על נפשו שהסט"א זורקת עליו מח"ז, כי כך היא דרכה ללחום את מלחמתה, אלא העצה להסיח דעת ממנה כמשנ"ת בלק"א, והכח להסיח דעת הוא ע"י טלית ותפילין כי הם מקיפים והמקיף מסמא, ועוד כי עצם הטלית דוחה החיצוני' כמשנ"ת בסדור, וזהו התריס.

ובזה יובן מה שהיו נצרכים ביצי"מ לחמשה כלי זיין, כי ביצי"מ כתיב כי ברח העם שהרע הי' אצלם בתוקפו כתולדתו וכדי לברוח ממנו היו נצרכים להחמשה כלי זיין דתורה ותפלה, ועוד דהרי הי' נצרך אח"כ להלחם עם הרע שהרי הלכו אח"כ כסדר המדריגות וא"כ הי' נצרך להם הכלי זיין, ועד"ז בכל יום ישנו בכל אדם יצי"מ וצריך כל אדם בכל יום להחמשה כלי זיין ללחום עם הסט"א.

אך כ"ז בששת ימי החול, אבל בשבת הוא עליית העולמות, והענין דהנה בששת ימי החול הרע מעורב עם הטוב וצריך להיות מלחמה בכדי להפריד הרע מן הטוב, אבל בשבת שהוא עליית העולמות שהטוב מתעלה והרע נדחה וא"כ א"צ למלחמה זו ולכן ע"ש עם חשיכה אומרי' ואתפרשת מסט"א וכל דינין מתעברין מנה, וזהו שאומרים בשבת א"ב מאתוון רברבין, ולכן אומר הת"ק שאין יוצאין בהם בשבת כי מפני שא"צ לו הרי הם כמשאוי ור"א סבר שתכשיט הוא לו, והענין כי עבודה של כל יום עולה ע"י התפלה דחול והתפלה דחול עולה ע"י התפלה דשבת, וכן עבודת כל בירורי ניצוצות הקדושות שבששת ימי החול מתעלים ג"כ בשבת וא"כ ה"ז תכשיט שבירר הניצוצות והניצוץ ה"ז תכשיט גדול, וחכ"א אין זה אלא לגנאי דהן אמת שהניצוץ הוא תכשיט אבל הבירור הוא ע"י שהמברר מתלבש בלבושי המתברר וה"ז גנאי שיגאלו לבושי המברר מהמתברר (והגם כי בשבת ישנו ג"כ עבודת הבירורים אך הוא באופן אחר כו'), ומביאים ראי' לזה מלע"ל שנאמר וכתתו כו' דכל שיתא אלפי