רכז

הצימאון נכלה ונשרף האש זרה דלעו"ז כמ"ש כי הוי' אלקיך אש אוכלה שאוכלה ומכלה האש דלעו"ז, ולכן תרגומו רב קטולייא שהורג את תאות נה"ב וכמאמרם ז"ל ע"פ זובח תודה יכבדנני כל הזובח את יצרו זוכה ונוחל ב' עולמות. ושר האופים הוא תורה כי חטה הוא ך"ב אתוון דאורייתא וכדי שיהי' לחם שיבלע ברמ"ח אבריו של אדם שיהי' חיותו מהתורה כמו מהלחם הוא ע"י האפי' ברשפי אש האהבה כמ"ש ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד שע"י התנור רשפי אש האהבה מהתבוננות דאחד שהוא יחידו של עולם יחיד ומיוחד, ובמד"ר אמרו אחד אין כיוצא בו, עי"ז נאפה הלחם דתורה. והגם כי אמרנו ששר המשקים הוא תורה, אך שניהם אמת דבתורה יש ב' בחי' עיון התורה, וסתם תורה, כמ"ש בסש"ב, עיון התורה שיהי' לימודו ע"ד מה להלן באימה כו', והוא ע"י עבודת שר המשקים היינו ע"י אהבה בתענוגים, וסתם תורה הוא שר האופים.

וע"י ג' שרי פרעה דקדושה מכלה הג' שרי פרעה דלעו"ז כי שר המשקים בלעו"ז הוא כמ"ש וישא לוט כו' כי כולה משקה והיינו תענוגי עוה"ז כמ"ש אמרה אלכה אחרי מאהביי נותני לחמי מימי צמרי פשתי שמני ושקויי הם תענוגי עוה"ז, ובמד"ר איתא כולה משקה כמד"א והשקה את האשה. והענין דכמו שמים המאררים הם בתחלתו מתוק וסופו מר כן תאות עוה"ז תחילתם מתוק וסופם מר כמ"ש נופת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה, ובסוף רואה בעצמו שהם מר, אבל בתחלה נדמה המר למתוק ולכן מדמה המד"ר תאוות עוה"ז למים המאררים, ושר הטבחים הוא רתיחות הדמים בהבלי העולם או רוגז וכעס היפך מרשפי אש דקדושה, וזהו טורף נפשו באפו שע"י האף עושה טרפה להנפש היינו שטורפין תפלתו כו', ושר האופים הוא שלבו בוער כתנור אש בתשוקת עוה"ז. וע"י ג' שרי פרעה דקדושה מהפך גם הג' שרי פרעה דלעו"ז אל הקדושה.

וזהו שאמרו בזהר שהחרב הוא שם הוי' כי החרב הוא להרוג את החיצונים שלא יקבלו תוספת אור מהקדושה, והוא ע"י גילוי שם הוי' כמ"ש יאר הוי' פניו אליך וכמ"ש אם תגביהי כנשר לקבל מכחשיכה כאורה משם אורידך נאום הוי' שבפנימיות, וע"י מה מתגלה החרב דשם הוי' הוא ע"י ק"ש כי בק"ש מסיימין אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ויצי"מ הוא מיצר הגרון דלעו"ז וע"י האהבה שבק"ש נעשה חרב לג' שרי פרעה דלעו"ז שזהו"ע יצי"מ לכן נקרא בשם חרב, ולכן אמרו כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות שכורת את הקליפה מב' המדריגות שמקבלים, וזהו רוממות אל בגרונם שע"י הרוממות שבגרונם עי"ז נעשה חרב של שתי פיות תפלה ותורה או ק"ש. ואפ"ל שתורה הוא החרב של שני הפיות כי כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך, וע"י פה העליון והתחתון עי"ז נעשה שתי פיות להכריתם מב' המדריגות, והב' פיות הם ב' ההי"ן כי ע"י תענוג באלקות בתפלה או בתורה עי"ז