רכה
בידם, כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו. וצ"ל מהו השתי פיות, ולמה נצרכים לחרב של שתי פיות דוקא. והנה בזהר איתא שהחרב הוא שם הוי', רישא דחרבא דא אות יו"ד, גופא דחרבא וא"ו, שתי פיות שתי ההי"ן, נרתקו שם אד'. וצ"ל מה שייכות יש להחרב עם שם הוי' ומפני מה נק' שני ההי"ן שתי פיות.
אך בכדי להבין כ"ז צריך להקדים הקדמה א' והוא כי הנה יניקות הקליפות הוא על ב' אופנים, אופן א' היינו שמקבלים שפעם וחיותם משם אלקים דהיינו ע"י ריבוי הצמצומים וההעלמות וההסתרים עי"ז מקבלים חיותם, דאם הי' גילוי אלקות לא הי' יכולים לקבל כי אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל כי אין אני והוא יכולים כו' אלא ע"י הצמצום דשם אלקים דוקא הם מקבלים כי הרי יש בהם קצת דקצת ביטול דקרו לי' אלקא דאלקייא, והוא מב' אותיות אחרונים דאלקים שהם אותיות ים, כי הנה איתא בס"י שתיבה של חמש אותיות בונה ק"ך בתים הוא ק"ך צירופים וממ"ח צירופים אחרונים מקבלים למטה אדמת בני חם, וזהו מ"ש כרחל לפני גוזזיה נאלמה, גוזזיה הם השערות ריבוי הצמצומים והם גוזזים את השערות שהם מקבלים מאחורי נקבי העור דנוק' היינו בין צירוף לצירוף וכמ"ש נאלמתי דומיה החשיתי ר"ת נדה נד ה"א היינו שנד בגלותא מהוא"ו מזה מקבלים הקליפות תוס' יניקה. ואופן הב' שהם מתנשאים בחוצפא ועזות בלי שום טעם ודעת, מבחי' כמה ארך אפיים כו' כחשיכה כאורה שהאור שוה לחשך ששניהם אין תופסים מקום, שאין החשך מחשיך ואין האור מאיר וכן אין החשך מאיר ואין האור מחשיך וכמ"ש אם תגביהי כנשר משם אורידך כו', ונשר הוא כמ"ש דרך הנשר בשמים שהם מקיפים עליונים, ושממית בידים תתפש כו', והכח להם להתנשאות בלי טעם מחמת שרש שרשם מעולם התהו הקדום לתיקון, וע"ז נצרך חרב של שני פיות להכריתם שלא יקבלו תוס' יניקה כ"א לפי שיעור הקצוב להם, כי הכל תלוי במעשה התחתונים כי יעקב חבל נחלתו דכמו החבל שראשו א' קשור למטה וראשו א' קשור למעלה, וכשמנענעין קצה התחתון מתנענע גם קצה העליון, כן הוא ממש בנש"י דאיזו תנועה שעושים למטה כן גורמים למעלה מעלה, היינו אם איש הישראלי מניח מחדו"מ ופנימי' רצונו לפנימי' אלקות עי"ז גורמים למעלה ג"כ שיהי' יאר הוי' פניו אליך, אליך דוקא, היינו שיאיר פנימי' אלקות בגילוי וכאשר מאיר בגילוי א"ס אז אין יכולים הקליפות לקבל כי כהמס דונג כו', אבל כשמלביש המחדו"מ ופנימי' רצונו בעניני תאוות העולם שאז נעשה התגברות הנה"ב על הנה"א ושרשו מרוח הבהמה שהוא בגימ' ב"ן שם אלקים היורדת למטה שהוא העלמות והסתרים, דע"י שגורם בנפשו העלם אלקות עי"ז גורם שיהי' בעולם ג"כ העלם אלקות ואז ממילא מקבלים הסט"א תוס' יניקה, וכן ע"י חוצפא וגסות ועזות שמתנשא א"ע בלי טעם ודעת כ"א מחמת רוב עושרו או רוב גדלו, הגם שיודע היטיב פחיתת ערכו בכל פרטי האופנים מ"מ מתנשא א"ע בלי טעם ודעת כמ"ש הבוטחים על חילם וברוב עשרם יתהללו, ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח גורמים להקליפות ג"כ להתנשאות בלי טעם ודעת ולאמר לי יאורי, כי ע"י ההגבהה שבנפשו גורם שיתנשאו ג"כ למקום אשר אין נוגע שם מעשה התחתונים כמ"ש אם צדקת מה תתן, וחוצפא אפילו כלפי שמיא מהני, ואין הפי' שחלילה יוכל לעשות כלום נגדו ית' ע"י חוצפא, אלא הפי' ששמיא הוא ז"א, אבל כשעובר רצונו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.