רכד

וקרי"ס היו נסים היוצאים מדרכי הטבע וא"כ הרי זה גילוי שם הוי', אלא שהנס הי' בנבראים שממים נעשה דם, והנברא שרשו ממל' שהוא אימא תתאה לכן נקרא ע"ש שותפים, והגם שאין ערוך לגבי שם הוי' מ"מ נקרא בשם שותף כמו שהאב והאם נק' בשם שותפים להקב"ה הגם שהעיקר הוא חלק הקב"ה שהוא הנשמה.

ובזה יובן פי' הפסוק משכו וקחו דקאי על יצי"מ שהוא הגאולה שנקרא בשם לידה וע"י הלידה נק' אח"כ בשם שותפים, לכן פי' הזהר משכו יומין עילאין שהוא שמש הוי' ליומין תתאין, והוא ע"ד מ"ש כימי השמים על הארץ היינו שימי השמים יאירו ויתגלו בימי הארץ שיהי' גילוי אלקות למטה כמו למעלה, וא"כ תיבת משכו אינו שייך לעצם הדין דוקחו לכם כ"א דזה הי' ביצי"מ וביצי"מ הי' החיבור דב' בחי' יומין, וע"ז מורה תיבת משכו כי משכו הוא שם כ"ו, כ"ו הוא מספר שם הוי' כי הוי' מספרו כ"ו, ושם הוא מל' שם אלקים, וביציאת מצרים נתחברו הב' שמות יחד היינו החיבור דב' מיני ימים, לכן כתיב כאן תיבת משכו להורות ע"ז החיבור. ובעבודה הוא היינו שיתבונן במוחו ענין אחדות ה' הדק היטיב, עד שיפעול שיהי' מדה שבלב ומזה יעלה ויבוא למס"נ מחמת הגילוי א"ס דקמי' כולא כל"ח. ולע"ל יאיר ויתגלה זה בגילוי גמור.