ריח

לפי פי' המקובלים שבאצי' גופא יש ד' עולמות אבי"ע וא"כ מדות הם יצי' שבאצי' ג"כ לא יתכן לקרות אותם בשם בריאה.

אך הענין כי בתיבת ברא יש שני פירושים, הא' מלשון בריאה יש מאין, והב' מלשון גילוי כמו שפי' הרי"ף גבי וושט דחיישינן שמא הבריא שמא ניקב ויצא לחוץ שהוא מלשון גילוי, ומפרש דכאשר נאצלו ע"ס ירדו ממדריגתן,.והענין דהנה כל מדה היתה כלולה תחלה במוח מחשבתו, כמו שאנו רואים דההתבוננות שבשכל מביא המדה לידי גילוי דהיינו כאשר מתבונן איך שטוב לפניו הדבר נעשה אצלו מדה ורצון לדבר זה, ובד"כ יש בחכמה מציאת כל הרצונות, ואח"כ הם יוצאים לידי גילוי והם מדות שבשכל, ובאמת שרש המדות הם למעלה מעלה מן השכל כמ"ש ז"א בעתיקא אחיד ותליא, וא"כ כשנתהווה מציאות מדה עד שעולה בשם מדה (דכמו שהוא בשכל אינו נק' עדיין בשם מדה) ה"ז ירידה גדולה ועצומה. ולכן נק' המדות בשם חתן, כי חתן הוא מלשון חות דרגא, ואימתי נק' בשם חתן כשיורדים משרשן להיות מדה, ועיקר שמן הנק' בשם חתן הוא ע"ש ירידתן, ולכן צריך לשמח אותן.

והענין דהנה ארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן שהוא מ"ש ועתיק יומין יתיב, ובכדי שיתגלה גילוי כזה למטה הוא עובר ע"י חמש בחי' היינו ראשית הגילוי מע"ק, וד' פרצופי אצי' חו"ב וז"א ומדות, ולכן בתו' דכתיב בה אנכי הוי' אלקיך אנכי מי שאנכי ונתגלה למטה צ"ל ה' המשכות כמ"ש אז ראה ראי' דחכ', ויספרה בינה, הכינה וגם חקרה ז"א ומל', וראשית הגילוי דע"ק או ויאמר לאדם הוא בחי' חמישית כפי פי' האריז"ל ועל תורתך שלמדתנו הוא תורת הבריאה, והוא בחי' א' עם חתן כי התורה הוא ירידת המדות דרך חו"ב ומאיר במדת המל', ומל' מבררת בירורי ניצוצות הקדושות ששרשם ג"כ ממדריגה גבוה וזהו בחי' החמישית.

ולכן אמרו כל המשמח את החתן, כי הכלה א"צ לשמח אותה כי אין לה ירידה אדרבה עליי' שמאיר בה מד"ע, אבל לגבי החתן הוא ירידה לכן צריך לשמח אותו, וזוכה לתורה שניתנה בה' קולות קול הוא המשכה וה' קולות הוא ה' המשכות.

ובזה יובן מ"ש קול כלה, כי בזמה"ג הכלה אין לה קול כמ"ש הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר וא"ו, אבל לע"ל יהי' קול חתן וקול כלה שיהיו שוין בקומתן, ועוד יהי' עלי' שתתעלה המל' שתהי' א"ח עט"ב שהיא תהי' העיקר והחתן יהי' טפל לה, וזהו משמח חתן עם הכלה, והשמחה הוא מחמת הגילוי כי גילוי גורם שמחה