רטו

מדריגה בפ"ע, וגדול מעלתו לאין ערוך כמו שהוא מקבל ממשה ממה שנעשה משפיע בפ"ע, וזהו מ"ש הנה אנכי שולח מלאך לפניך וקאי על מל' דאצי' כדאי' בזהר שיש ב' בחי' מלך ומלאך, ומלאך הוא כד איהו שליחא מלעילא דאבוהי ודאימי' שהוא ג"כ הב' בחי' דיהושע.

ובכדי להבין זה הנה כתיב נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו, ואיתא בזהר שהוא מט"ט ובכתבי האריז"ל איתא שהוא ו"ק דיצירה ויש בו ג"כ ב' בחי', מט"ט בלא יו"ד, ומיט"ט ביו"ד, היינו כמו שמאיר בו מל' דאצי' שמל' נק' בשם יו"ד ע"ש שמקבלת שפע מכל הע"ס, כי מל' בעצמה נאצלה בסוד נקודה חדא, והט' ספי' בא לה בסוד תוס' ממל' שבע"ס, שממל' שבחכמה נעשה חכמה שבמל' וממל' שבחסד נעשה חסד שבמל' וכן כולם כי נאצלה בסוד נקודה חדא שהוא או מל' שבמל' או כתר מל', ומט"ט בלא יו"ד הוא ו"ק דיצי' שרו של עולם. ובזה יובן מה שאמר המלאך ליהושע משה רבך לא קבלני כמ"ש הנה אנכי שולח מלאך לפניך ואמר משה אם אין פניך כו' ויהושע קיבלו ואדרבה נכנע לפני המלאך, כי משה הוא שמש הוי' לכן לא רצה לקבל המלאך שהוא מיט"ט ביו"ד, שזהו אל תמר בו כי שמי בקרבו היינו שמאיר בו היו"ד כי הוא גדול ממנו הרבה, אבל יהושע שהוא כפני לבנה שהוא מקור המשפיע קיבלו ונכנע לפניו, אבל משה אמר אם אין פניך כו' שרצה פנימיות השפע כמו שהוא בלי התלבשות.

אך זהו בימי משה ויהושע, שמשה לא קיבלו ויהושע שקיבלו היינו מיט"ט ביו"ד. אבל על זמה"ג כתיב ונתתי נערים שריהם שעכשיו מקבלים נש"י ע"י שרו של עולם כי אומות העולם מקבלים מע' שרים אבל נש"י מקבלים ע"י שרו של עולם שהוא הכללות מהע' שרים, וזהו נערים שני בחי' נער מיט"ט ומט"ט, והוא ע"ד ההפרש בין אתוון רברבין ובינונים וזעירין שהרי התמונה של אות קטן הוא כמו תמונת אות גדול עם כל הקוצין אלא ההפרש שבאות קטן הוא בצמצום גדול, כמו למשל קטן שיש לו כל תמונת האברים כמו בגדול אלא שהוא בקטנות, כן ההפרש בין אתוון זעירין ורברבין, ושני בחי' מט"ט הם ממש כמו אתוון זעירין ובינונים וזהו נערים לשון רבים.

אך מ"מ כשנש"י מתעלים, מתעלים על ידם גם המלאכים, כי הנשמה ירדה למטה להתלבש בגוף ונה"ב ירידה צורך עלי' שע"י קיום התומ"צ ובירור נה"ב נתעלית למעלה מעלה משרשה כי נש"י עלו במחשבה, ולכאורה מהו השבח הלא מחשבה היא לבוש כמו שאנו רואים כשנצרך לומר איזה שכל נתלבש תחלה באותיות המחשבה, אך הענין כי הנה איתא בזהר מחשבה ויובלא לא אתפריש לעלמין, ויובלא הוא בינה וא"כ מחשבה הוא חכמה, ושרש נש"י הוא מחכמה ועליתה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.