ריג

השתלשלות שהוא מקור ההתהוות, ושם הוי' הב' הוא מה שלמעלה מסדר השתלשלות שאינו אפי' מקור למקור להתהוות והוא עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד, וזהו מ"ש כל אשר חפץ ה' עשה שהוא המעשה כמו שהוא בחפץ דכאשר עלה ברצונו הפשוט הרי נתהווה מיד דבאדם אין רצונו פועל כלום כי ע"י הדבור מצוה לעשות וע"י מעשה הוא עושה, אבל ע"י רצון לא נתהווה כלום, אבל למעלה כאשר עלה ברצונו להתהוות נתהווה מיד וזהו שם הוי' דלעילא, אך זה א"א לקרות עדיין ע"ש ההתהוות אפילו מקור למקור, אבל שם הוי' דלתתא הוא מקור להתהוות ולכן פסיק טעמא בגווייהו, אבל לע"ל כתיב והי' ביום ההוא יהי' הוי' אחד שיאיר ויתגלה שם הוי' דלעילא ע"י שם הוי' דלתתא וא"כ יהי' אחד שלא יהי' פסיק טעמא בגווייהו וממילא יהי' ג"כ שמו אחד כי עכשיו הארת שם הוי' הוא ע"י לבוש דשם אלקים כמ"ש והוי' בהיכל קדשו היכל גימט' אד', אבל לע"ל ולא יכנף עוד דהיינו שלא יסתיר שם אלקים על שם הוי' כ"א שיאיר בלי לבוש, וכדי שיתגלה שם הוי' דלעילא צ"ל ג"כ אלו הד' צמצומים ולמטה צ"ל כלי לקבל הגילוי העצום.

וזהו ענין הד' כוסות כי כוס א' וב' הוא כנגד י"ה ולכן אמרו שבין כוס א' וב' יכול להפסיק כי חכמה ובינה זיווגייהו תדיר וההפסק לא יעשה שום ריעותא לכן מותר להפסיק, אבל כוס ג' וד' הוא גביע הכסף דיוסף וכוס בגימט' אלקים שהוא דרך כלל ז"א ומל', ושם מועיל ההפסק ששם יהי' ריעותא ממעשה התחתונים כי אין זיווגם תדיר לכן אסור להפסיק כי על ידי זה יעשה פירוד למעלה.

וזהו לכן אמור לבני ישראל אני הוי' שיציאת מצרים הי' הכנה למתן תורה, שבמ"ת הי' גילוי שם הוי' כמ"ש אנכי הוי' כו' וכדי שיתגלה גילוי אנכי א"א להיות כ"א ע"י הד' צמצומים דשם הוי', וזהו והוצאתי כו' ולקחתי אתכם לי המשכת עצמיות א"ס והכלי לזה הוא הד' בחי' דתשובה. ולע"ל יהי' ג"כ גילוי שם הוי' אך שם הוי' דלעילא, וזהו תשורי מראש אמנה ומראש הוא כמ"ש מראש ומקדם קדמונו של עולם וזה יתגלה לע"ל, לכן תיקנו ד' כוסות ג"כ כנגד ד' גאולות דלעתיד שהם ד' אותיות דשם הוי'.