ריא

הוילון או לאחר הוילון הגם שהוא מסך דק, ויש מסך עב המסתיר, ויש מסך המסתיר לגמרי כמו עור עב שע"י אינם יכולים להביט כלל בהשמש שהוא מסתיר ומעלים לגמרי, וכן עד"ז הוא למעלה באצי' שיש שם פרסות כמשארז"ל י"ג פרוכת הי' במקדש, ויש פרסא הנק' בשם לבוש שהלבוש אינו מסתיר כלל כהדין קמצא דלבושא מיני' ובי' וכאלו הלבוש הוא עצם א' אלא שנק' בשם לבוש, ויש פרוכת המבדיל בין קדש לקדש, והגם שלאחר הפרסא הוא ג"כ קדש אבל קודם הפרסא הוא קדש הקדשים, אך זהו דרך כלל בעולם האצי', אבל יש פרסא המבדיל בין קודש לחול שהוא ק"נ הנק' חול והיא בעצמה הפרסא המפסקת כאשר מתהפכת מטוב לרע ונק' מסך המבדיל, וג"ק הטמאות לגמרי הם כמשל עור עב המסתרת ומעלמת לגמרי עד שאין יכול לכנוס על ידו אפילו משהו אור השמש, כי ק"נ יכולים להתהפך מרע לטוב שהיא אינה עדיין רע גמור, אבל ג"ק הטמאות לגמרי א"א להפך ולהעלות אותם אל הקדושה שהם רע גמור וזהו מ"ש כתנות עור, וכשאדם חוטא הרי ממשיך על עצמו לבוש ממשכא דחויא שהיא מעלמת ומסתרת שהם ג"ק הטמאות לכן נעשית מסך מבדיל בין אלקיכם, וע"ז צ"ל תשובה שיהי' סו"מ וע"י סור מרע מעביר המסך המבדיל ואז ממילא נעשה גילוי אלקות שאין דבר המסתיר.

אך זה הגילוי הוא ממכ"ע כמ"ש בראשית ברא אלקים התלבשות כח הפועל בנפעל, אבל ע"י ועשה טוב נמשך א"ס הסוכ"ע כמ"ש אמרו לצדיק כי טוב השפעת צדיק חי עלמין הוא טוב וטוב הוא מספר י"ז שעולה מספר שם אהו"ה היוצא מר"ת דואת השמים ואת הארץ, וע"י מעשה המצות הנק' טוב נמשך א"ס הסוכ"ע.

אך הב' תשובות נכללו בתשובה תתאה, אלא שנחלקת לב' בחי', תשוב ה' תתאה לגבי וא"ו מלמטה למעלה והמשכת הוא"ו בה'. ותשובה עילאה הוא כמ"ש בקש שלום, והענין כי הנה כתיב או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, ופי' פמליא של מטה הוא ממכ"ע, ופמליא של מעלה הוא סוכ"ע, ושלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה הוא יחוד וחיבור סוכ"ע במכ"ע דהיינו שיאיר ויתגלה בממכ"ע הארת אור הסוכ"ע, ותורה מחברת סוכ"ע בממכ"ע כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת ופי' נפקת היינו גילוי התורה, אבל שרשה הוא למעלה מעלה מחפץ פנימית הרצון לכן יש בכחה לחבר ולייחד סוכ"ע בממכ"ע דהיינו שיהי' מושג בנבראים דכולא קמי' כלא חשיבי וכמ"ש כי אל דיעות שיש ב' בחי' דעת, דעת תחתון, ודעת עליון, דעת תחתון הוא שלמטה היש ולמעלה הוא אין, כי בריאה יש מאין, ודעת עליון הוא שהוא יש האמיתי וכל מה שלמטה הוא אין כי יש שני בחי' אין, אין שאינו מושג, ואין שאינו תופס מקום, ומה שאנו אומרים בריאה יש מאין היינו אין שאינו מושג כי א"א לומר אין שאינו כלום האיך אפשר שהמתהווה יהי' יש והמהווה אין אלא פי' אין שאין אנו משיגים מקור ההתהוות, אבל למעלה הוא אין שאינו תופס מקום כי לגבי' כל"ח, ותורה מחבר שיהי' מושג למטה כמו למעלה, וזהו השני בחי' שבתשו"ע כי