רי

לכן אמור לבנ"י

בס"ד, פ' וארא, תרל"ב.

לכן אמור לבני ישראל אני הוי' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם כו' ולקחתי אתכם לי לעם. הנה נזכר כאן ד' לשונות של גאולה וכנגדן תיקנו חז"ל ד' כוסות בפסח, ובירושלמי איתא לחד מ"ד שהד' לשונות של גאולה וכן הד' כוסות הם כנגד הגאולה מד' מלכיות, ובזהר איתא שהד' כוסות הם כנגד ד"פ אמת, ולפ"ז אפ"ל שהד' פעמים אמת שקודם עזרת הם כנגד הד' גאולות של מצרים, והד' פעמים שאחר עזרת הם כנגד הד' גאולות דלעתיד.

ולהבין כ"ז צריך להקדים מ"ש יציאות השבת שתים שהן ארבע, כי שבת אותיות תשב, כי תשובה נחלקת בד"כ לב' מדריגות תשובה תתאה שהוא שבתא דמעלי שבתא ותשובה עילאה שהוא שבתא דיומא, ובדרך פרט יש בכ"א מהב' תשובות ב' מיני תשובה.

והענין דכתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, ותשובה הראשונה הוא סור מרע, דהנה כתיב עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם, וצ"ל למה נאמר לשון אלקיכם דוקא ולא הוי' ושארי שמות, אך דהנה מצינו דבשם אלקים דוקא כתיב אלקינו אלקה שלנו משא"כ בכל השמות, והענין דהנה אלקים הוא מלשון צמצום ובכדי שיתייחד על נש"י דוקא הוא ע"י צמצום עצום דהרי קמי' כחשיכה כאורה, ובכדי שיקרא אלקינו אלוה שלנו דוקא שיתייחד על נש"י ולא על שארי אומות הוא ע"י צמצום, אך זה הצמצום הוא דוקא סיבת הגילוי דאם לא הצמצום לא הי' גילוי, והוא ע"ד מה שתירץ המגיד נ"ע מאמר רז"ל צמצם שכינתו בין שני בדי הארון והלא כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא, אך דמה שהוא מלא שמים וארץ הוא בהעלם גמור דה"ז גילוי א"ס הסוכ"ע אשר שוה קמי' כו' לכן הוא מאיר בהעלם דוקא, אבל בכדי שיהי' גילוי אלקות ממש כמו בבהמ"ק א"א להיות כ"א ע"י צמצום, וזהו מה שכינו המקובלים שם אלקים למדה"ד ואלקינו למדת הרחמים ולכאורה הלא הוא שם א', אלא כי אלקים בעצמו הוא מדת הצמצום וצמצום הוא גבורה, אבל זה הצמצום הוא בכדי ליחד שמו על נש"י שהוא אלקינו ה"ז תכלית הטוב והחסד. וזהו מ"ש עוונותיכם מבדילים כו' ובין אלקיכם שהעון נעשה מסך מבדיל עד שא"א לקרוא בשם אלקינו כי אין אני והוא כו'. והענין כי יש כמה מיני הבדלות כמו שאנו רואים שזכוכית בהירה אינה מסתרת כלל על אור השמש והגם שהזכוכית מפסקת בין השמש אבל אינה מסתרת כלל וכאלו נאמר שהוא עצם א' עם זיו השמש שהרי אין שינוי אם יביט לפני הזכוכית או לאחר הזכוכית, אבל ע"י וילון דק מסתיר קצת על זיו השמש שאין שוה קודם