רז

ונעשה תורה לישראל, ואז לא נשאר רק חלק הרע שבו ולכן אמר אחר שגמר כל דבריו הנני הולך לעמי כו' ואז יכלו לו והרגוהו כו', ועד"ז בכולם אשר שרשם מתהו כו', וע"ד דוגמא במה שאמרו דילמא נפיק מיני' ברא מעליא וכשהולידו אזי יוכלו לו כו' וכיוצא בזה. וזהו שאמר עדה נא גאון וגובה פי' כמו שהם בשלימותם כו'. אך הנה הגם שאין זה ביכולת הצדיקים אבל הוא ית' כל יכול מאחר שממנו הי' השבירה והתיקון ביכולתו לעשות מתהו תיקון כו', וזהו שאמר אם זרוע כאל לך כו'. וענין מה שנת"ל שכאשר הם בשלימותם אזי לא יש יכולת להפילם היינו קודם שנתמלא סאתם עדיין אז א"א לברר אותם וכאשר נתמלא סאתם אזי מ"ה מברר ב"ן כו'.

וזהו שאמר הקב"ה למשה ראה נתתיך אלקים לפרעה שנתן לו ממשלה זרוע כאל ממש על פרעה, עם היות פרעה יונק מעורף דא"א שזהו ענין פרעה אותיות הערף בחי' עורף דא"א שמשם נמשך להאריך אף גם לרשעים ושורשו מבחי' התהו כו', עכ"ז יהי' למשה דתיקון ממשלה על בחי' זו כמו אלקים ממש הכל יכול, והיינו לפי שמשה הי' משם מ"ה דא"ק שהוא למעלה מבחי' תהו ותיקון כו' רק שנשפל בבחי' התיקון כו', דפרעה עם כי ישראל ביררו הניצוצות ממנו שנבלעו בו, וכמ"ש וגם ערב ר"ב עלה אתם שביררו משם ר"ב ניצוצי', מ"מ נשאר עדיין גם מה שלא נתברר עד שא"א לבררו כ"א ע"י שאמר ה' למשה נתתיך אלקים לפרעה שהוא בחי' ואם זרוע כאל שביכולתו לעשות מתהו תיקון הנה עי"ז ע"י האותות והמופתים והביזה שאח"כ עשו אותם כמצולה שאין בה דגים כלל כו' כי ביררו הכל להיות נכלל בבחי' התיקון כו', וכן יעקב אבינו ע"ה הכניע א"ע לעשו הרשע והשתחוה לו שבע פעמים ושלח לו מתנות, אך זהו הכל קודם שקרא הקב"ה אותו אל אבל כשקרא אותו אל שזהו בחי' אם זרוע כאל לך, אזי לא הכניע עצמו לפניו. ועוי"ל שזהו ע"י אור מבחי' העקודים שלמעלה מהשבירה והתיקון שהם בחי' נקודים וברודים, וכמו ענין המן שירד בזכות משה שהי' ג"כ מבחי' זו.

ועפ"ז יובן דברי רשב"י בפ"ק דברכות מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז, והיינו כי הי' ממדריגת משה שהי' אלקים שהוא בחי' זרוע כאל, הוא יכול לעדות כל גאון וגובה וע"ד כי גאה גאה גיאה על גיוותנייא כו' שמתגאה על כל הגיאים כו', ומ"מ אע"פ שקראתי אותך אלקים לפרעה מ"מ אלקיך אנכי אני ע"ג, והיינו כנ"ל שא"ק ועקודים הם רק מבחי' אדם דבריאה לבד, וגם אם נאמר שנשמת משה הוא מאצילות דכללות, מ"מ הרי נתבאר שהמדבר למשה הוא מבחי' העיגול שלפני הקו שסובב ומקיף בחי' האצי' דכללות בשוה עם העשי' כו'. וזהו ג"כ מה שמצינו ששיבח א"ע רשב"י ואמר אנא סימנא בעלמא, ואמרו מאן פני האדון ה' דא רשב"י, ור"י הוה קרי לי' שבת, ולכאורה הרי הוא היפך מעלת הצדיקים והאיך משבחים להנברא כ"כ, אך מפני שהי' נשמה דאצי' ממש אשר נשמתו לא הי' מסתרת כלל על אור אלקות השוכן בקרבו והוא דבר א' עם האלקות וא"כ האלקות אשר בקרבו אמר אנא סימנא,