רה

בשם חכים ומבין נק' בשם אצי' שהוא בחי' גילוי ההעלם מאלקותו ית', משא"כ בי"ע הם נבראים בעלי גבול נפרדים, ובחי' המל' דאצי' מהווה בי"ע בדרך יש מאין, לכן נק' אצילות אלקות נגד בי"ע, וכנודע מארז"ל אלמלא מתכנשין כל באי עולם אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחת כי יכולת הבריא' לברוא יש מאין הוא לאלקות לבדו, וא"כ יובן שפיר מה שאצי' נק' אלקות שמל' דאצי' מהווה כל ג' עולמות בי"ע כו' וכמ"ש באגה"ק שאפי' בכלים דאצי' מתייחד בהון לברוא ע"י יש מאין כו', ואי לזאת יובן שמשה נק' אלקים ויעקב אל להיותם נשמות מבחי' האצי' והרי אצי' נק' אלקות נגד בי"ע, והגם ששם אל ואלקים הוא מז' שמות שאינן נמחקין והוא דוקא האור שבתוך הכלי שהוא הארת הקו שהאור מעין המאור, אבל הכלים אינם נקראים בשם אל וכ"ש נשמות שהם נפרדים מהכלים, מ"מ ע"י ירידתה בגוף שהיריד' היא צורך עלי' שנתעלית ע"י קיום התורה ומצות שייך לקרות אחר העליי' בשם אל, ומפני שהמצות נקראים בשם שלוחים וכשמקיים המצוה הרי הוא מקיים השליחות, עי"ז שייך לקרות גם בעודנה בגוף בשם אל. ומ"מ אמר למשה אע"פ שקראתי אותך אלקים מ"מ אלקיך אנכי אני על גבך, שבאמת לגבי אוא"ס אצילות ועשי' שוין וכמ"ש כולם בחכמה עשית, שגם החכמה נחשבת כעשי' גשמיות לפניו ית', ולכן הגם כי משה היה נשמה דאצי' שלכן הי' אלקים מ"מ אני על גבך שהרי גם א"ק הוא רק אדם דבריאה אשר לגבי' נחשב האצי' רק בחי' אדם דעשי' בלבד.

ולכאורה עדיין צ"ל הלא א"ק בכללות העולמות נחשב בחי' אדם דבריאה שזהו כמו עולם הבריאה בפרטיות העולמות, וא"כ כמו שאצי' מהווה בי"ע כמ"כ אצילות דכללות מהווה בחי' בי"ע דכללות, וא"כ משה ויעקב שהיו נשמות דאצילות בפרטיות העולמות אשר לכן נק' בשם אלקים ואל וכמ"כ כאשר נדבר בכללות העולמות בהכרח לומר ששורש משה ויעקב הוא מבחי' אצי' דכללות, וא"כ צ"ל מהו אני על גבך כו'.

אך הענין יובן ע"פ מ"ש בזהר"ק שיש כדוגמת עתיק לעילא מן גלגלתא דא"ק שבחי' זו נק' אצי' דכללות אלא שא"א לקרות אותו בשם עולם, ומ"מ נק' אצי' דכללות, וא"כ אמר בחי' הא"ס דסובב הכללי המקיף ד' עולמות אבי"ע דכללות בשוה והוא העיגול שלפני הקו, למשה שהי' מבחי' האצי', אם כי קראתיך אלקים להיותך מבחי' אצי' שנק' אלקים לגבי בי"ע מ"מ אלקיך אנכי אני על גבך שהרי בחי' העיגול סובב אצי' דכללות בשוה עם העשי' דכללות וכמ"ש ומתחת זרועות עולם, וכמו שאנו רואים שאין ערוך עשי' דפרטיות לגבי אצילות דפרטיות ואצי' דפרטיות לגבי אצילות דכלליות, כמ"כ לגבי העיגול שוה אצי' דכללות עם בחי' היותר תחתונה שבעשי' דפרטיות ששניהם אינם תופסים מקום לגבי' ית', וזהו הגם כי חלק מכבודו ליראיו פי' שקאי על נשמות דאצילות שנק' אלקות, ואמר לשון שחלק מכבודו כי כבוד הוא גימט' ל"ב והיינו בחי' ל"ב נתיבות חכמה ונודע ממ"ש בת"ז שבאצילות מאיר חכמה ולכן נשמה דאצי' להיות כי בכל עולם האצי' מאיר חכמה