רג

דאצי' ממש ובהם מתייחד ביחוד גמור אלקות ואעפ"כ הקב"ה נק' אלקה עליהם שהוא בורא אותם והם נקראים בשם בריאה כי גם חכ' נק' לגבי א"ס בשם בריאה, כמ"ש בורא קדושים, וגם א"ק נק' ג"כ בשם בריאה, והוא ע"ד מ"ש הודו לאלקי האלקים, כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים, ואלקים הוא מלאכים שהם שלוחי השפע והקב"ה אל עליהם, כי הם אינם כ"א כגרזן ביד החוצב בו. כי הנה איתא במד"ר ר"י אמר בב' נבראו המלאכים כו' ר"ח אמר בחמישי נבראו הה"ד ועוף יעופף על הארץ רבי יצחק אמר בין על דעתי' דר"ח ובין על דעתי' דר"י הכל מודים שלא נברא ביום א' כלום שלא יאמרו מיכאל הי' מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו אלא אנכי כו' עושה כל כו' מאתי, מי אתי כתיב מי הי' שותף עמי בברייתו של עולם, ולמ"ד בה' למד זאת מעוף יעופף להורות דכמו שפריחת העוף אינו תופס מקום כלל כן כל העולמות אינם תופסים מקום לגבי', כי לגבי א"ס שוים ממש מלאך מיכאל ושלשול קטן שבים. ויובן זה במ"ש כי כל אלקי העמים אלילים והוי' שמים עשה, אלקי הוא לשון כח כמ"ש במד"ר ע"פ חלקי ה' יש מהם שעובדים לחמה ויש מהם ללבנה שלהם ניתן הכח שע"י עובר ההשפעה מ"מ הם אינם כלום, מפני שהוי' שמים עשה שהוא בכבודו ובעצמו ברא ויצר הכל והוא השגחה פרטית להשגיח בכבודו ובעצמו על כל פרט ופרט הן ההתהוות והן החיות, וזהו שהוא אלקה על האלקים שהם נבראים הגדולים כמ"ש מה רבו מעשיך כו' וכתיב מה גדלו כו', ומה רבו קאי על ריבוי התהוות הנבראים שיש ריבוי פרטים בדומם וכן בצומח וכן בחי, ומה גדלו קאי על נבראים הגדולים כמ"ש שוקי החיות כנגד כולם רגלי החיות כנגד כולם והוא מחי' ומהוה אותם. וכמ"כ הוא מה שאומרים אלקי אברהם כו' הגם שהם נשמות דאצי' ממש אשר בהם מתייחד א"ס ממש, מ"מ לגבי א"ס העצמי שוה ממש נשמה דאצי' ממש עם שלשול קטן שבים, הרי דזה הוא רבותא יותר גדולה לאין שיעור מאלקי השמים כי מזה דוקא ניכר גדולת הבורא, והוא ע"ד מאמרם ז"ל במדת"ל ע"פ השמים מספרים משל לגבור שנכנס למדינה ואין אנו יודעין גבורתו, מן האבן שמתגושש בו אנן יודעין גבורתו, אך זהו בנבראים וכן בנאצלים. ומזה יובן פי' המד"ר שמפסוק ויקרא לו אל זכו לק"ש, כי ר"פ מפרש שאל קאי על יעקב שהוא נשמה דאצי' ממש וע"י הירידה וע"י תומ"צ ה"ה נק' אל ממש ובורא עולמות, ואמר אלעזר בן אחוי שהקב"ה נק' אל, היינו שאע"פ שנשמת יעקב הי' נשמה דאצי' ממש אעפ"כ נק' הקב"ה אל, כי קמי' שוה כמו שלשול קטן, וא"כ מזה זכו לק"ש לידע שאין עוד וכמ"ש וידעת היום כו' אין עוד, וזהו מצות השיתוף כי שיתוף למדו מפ' שמע ישראל שהוא ק"ש, ובני נח אין מצווים על השיתוף, ויעקב ציוה לבניו על השיתוף לכן אמר להם אע"פ שאני נקרא אל מ"מ הקב"ה אל עלי וזהו מצות ק"ש.