רב

לכן בם וע"י מתעלה לעילוי כזה שהעלי' הוא מגרמוהי לחיוהי, וגם מטהרה לקדושה שהוא אין ערוך כי הנשמות שרשם מטהירו עילאה שזהו טהורה היא, וטהורה הוא מלשון כעצם השמים לטוהר, וטוהר הוא מלשון טהרה שהוא זך ובהיר אבל מ"מ הרי הוא איזה מציאות, וזהו הכלי דוקא אבל האור הוא בלי מ"ה, וא"כ כמו שהאור נק' אל כן הנשמה שהיא מתעלה לבחי' זה תקרא ג"כ בשם אל, ולכן נק' יעקב בשם אל. הגם שהיה קודם מ"ת, מ"מ הרי האבות קיימו התורה עד שלא ניתנה. ועוד דהרי נשמתו ירדה ג"כ למטה והירידה היא צורך עלי'. ועוד אפ"ל שמחמת זה נקרא בשם אל כי מבואר במ"א שלע"ל יתעלו נש"י באורות מקיפים אשר כעת א"א להם להתאחד בכלים. ועוד אפ"ל כי לע"ל יהי' עצו כפריו, ועץ הוא כמ"ש כי האדם עץ השדה, שיתאחדו אורות וכלים ביחד, וא"כ יתייחדו נש"י ביחוד גמור עם האורות וא"כ הרי הם ממש אלקות לכן יתכן לקרוא להם בשם אל.

אך כל מה שנת' כאן הוא לע"ל אחר העלי', ובאמת נק' יעקב בשם אל בעודו בחיים. אך גם זה אתי שפיר, ויובן זה ממה שאמר על עצמו המלאך בי נשבעתי נאום הוי', וכתיב ותקרא שם הוי' הדובר, ולכאורה אינו מובן האיך אומר על עצמו בי נשבעתי כו', אלא מפני שבשעת השליחות הוא בטל לגבי כח המשלח עד שאין בו כ"א כח המשלח ולכן יכול לומר בי נשבעתי כי כח המשלח שבו אומר זה. וכן כשאיש הישראלי מקיים מצוה שהם רצון העליון ממש ובאמת הם ארחין דגלגלתא כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך, נמצא כאשר מקיימים איזה מצוה הרי מלובש בזה ממש רצה"ע ב"ה, ובלבד שיהי' מקושר ובטל להמצוה שהוא רצונו ית' ואז יכול להקרא בשם אל ע"ש רצה"ע המלובש בתוכו. ואדרבה כ"ש וקו"ח מה המלאך שהוא מבריאה קורא א"ע בשעת השליחות בשם הוי', נשמה דאצי' שכל נשמה שרשה מאצי' כמ"ש בסש"ב מכש"כ שמחמת עשיית המצוה שהמצות נק' ג"כ שלוחים כמ"ש במד"ת וא"כ הרי אז הוא שליח בודאי, ודאי יתכן לקרות בשם אל. וזהו מה שארז"ל ע"פ כל הנקרא בשמי עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה, ענין הקריאה הוא מהעלם לגילוי היינו שיאיר בם בגילוי שם הוי', כי בזמה"ג הוא בהעלם ולע"ל יאיר בם בגילוי, והאבות האיר בם בחייהם גילוי אור ה' כמאמרם ז"ל שלשה הטעימן מעין עוה"ב, והעיקר הוא ביעקב לכן נק' הוא דוקא בשם אל ולא כל נשמה דאצי' ממש.

ובזה יובן ג"כ הנוסח שאנו אומרים אלקי אברהם כו', לכאורה הי' צריך לומר רבותא יותר אלקי השמים והארץ שהוא כללות ולא על פרט, ואיתא בדרושים שלכן אומרים אלקי אברהם מפני שהי' מרכבה למדת החסד, אך לפי זה המאמר א"ש ומתורץ היטב כי מזה דוקא ניכר גדולת הבורא שהאבות היו נשמות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.