רא

מסתירים על גילוי אור השוכן בקרבם ומאיר אצלם בגילוי אלקות ולכן נק' בשם אחים.

ובזה יובן מה ששיבח א"ע רשב"י, כי נשמות דבי"ע שרשם מבריאה והוא בעצמו נברא לכן אם משבח א"ע הרי זה חסרון כי הרי נשמתו מסתרת על אור אלקי וא"כ מה משבח א"ע, שהרי הם נפרדים כמ"ש ומשם יפרד וה"ז רוממות והתנשאות, אבל נשמות דאצי' ממש שמאיר בתוכו גילוי אלקות וא"כ הרי הוא אינו נפרד בשום פעם והוא דבר א' עם האלקות וא"כ כשמשבח א"ע אין זה שבח נברא כי אם משבח לאלקות אשר שוכן בקרבו, ואדרב' זהו מעלה גדולה שמרומם לאלקות אשר בקרבו ואלקות הרי הוא מובדל ומרומם. ויובן זה ממשה רבע"ה שאמר ונתתי עשב, ולכאורה הרי הוא ג"כ נברא ואיך אומר ונתתי, אלא מפני ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה והי' בטל בתכלית לגבי השכינה אשר בתוכו ונשמתו אין מסתרת כלל על האלקות אשר בקרבו וא"כ הרי הוא דבר א' עם השכינה וה"ז כאלו אמר על השכינה ונתתי, וזהו שאמר ונחנו מ"ה ששרשו הי' מכח מ"ה דחכ' שהוא ביטול אמיתי, שאין כלי לקבל א"ס שלמעלה מהשתלשלות כ"א כח מ"ה דחכמה, ומשה הי' שרשו מעצם הכח מ"ה דחכמה ולכן הי' יכול לומר ונתתי עשב, ולכן הי' יכול לומר רשב"י אנא סימנא כי הי' ג"כ בתכלי' הביטול שהרי היה נשמה דאצי', ובכללות אצי' מאיר חכ' כי אבא מקנן באצי' ואימא מקננא בבריאה.

אך אינו מובן עדיין האיך נק' יעקב בשם אל הלא הוא מז' שמות שאינן נמחקין והז' שמות הם או האורות עצמן או האור שמחי' הכלי אבל הכלי עצמו א"א להקראות בשם אל שלא נק' בשם אל כ"א האור שבתוכו הארת הקו שהאור מעין המאור, אבל הכלי א"א לקרוא אל, וא"כ נשמות דאצי' אינם אפי' במדריגת כלי שהרי הם נפרדים מהכלי וא"כ האיך יקרא יעקב בשם אל. ועוד דהרי נתבאר באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי וז"ל אבל נשמות דאצי' אינם אלקות ממש לברוא ע"י יש מאין, וה"ז היפך מאמרם במדרש אף אביכם בורא עולמות וכמאמרם ז"ל עולם מי בראך יעקב בראך ישראל יצרך. ובכדי לתרץ זה צ"ל דמ"ש באגה"ק שהם אינם אלקות ממש היינו הנשמה כמו שהיא למעלה שהיא נפרדת מהכלי ואין מתייחד עמהם א"ס כמו בכלים דאצילות ולכן אינו יכול להיות התהוות על ידם, כי ההתהוות הוא דוקא ע"י אמצעות היחוד א"ס עם הכלים. אבל הנשמה ירדה למטה מטה שהיא ירידה גדולה ונת' בכל הדרושים שהירידה היא צורך עלי', והעלי' הוא שיתעלה לחיוהי כי הנשמות שרשם מפנימיות הכלים, אבל ע"י ירידתה מתעלית לחיוהי כמאמרם ז"ל לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא האור, וא"כ לאחר העלי' יתכן לקרות אל מחמת האור. וע"י מה מתעלית הנשמה לעילוי כזה הוא על ידי תורה ומצות כמ"ש אשר קדשנו, וקדשנו הוא מלשון קדוש ומובדל היינו שמובדל גם מן הכלי