קפד

האש אם הי' יודע שינצל לא הי' נקרא בשם נסיון אלא מפני שאצלו הי' ההסכם באמת לישרף, ואח"כ עשה הקב"ה נס וניצל, וכן בעבודה שירדה הנשמה משרשה שעמדה תמיד באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, להתלבש בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר לגמרי, זאת הירידה בכדי לנסות אם יוכל לעמוד בנסיון, והנסיון הוא כי דרך רשעים צלחה ופושעי ישראל מצליח להם והם סוברים שזהו העיקר, וכל מי שעובד בתו' ועבודה כל ימיו קשה להשיג כדי חייו ובא בקושי גדול, ואם עומד בנסיון ומקיים תומ"צ עי"ז מברר ניצוצות דתהו שנפלו בשבה"כ, כי כמו שקליפה מקפת את הפרי כן בעמקי הקליפות יש ניצוצי קדושה, ומצות מלובשים בגשמיות ציצית מצמר גשמי שבו מלובש הניצוץ, וישראל בגלות תחת ממשלת השר ההוא וההשפעה עוברת דרך השר ההוא ומשפיע גם להצמר, וכאשר עושין ממנה מצות ומקיים אותה בנסיון מברר ניצוצי הקדושה, ועי"ז נמשך מגן הוא לכל החוסים, וכן אברהם ע"י שנתנסה בעשר נסיונות נאמר בו מגן הוא לכל, וזהו מה שפי' המדרש דקאי אמרת ה' צרופה כו' צרופה אמרתך על אברהם אבינו כי ע"י שעמד בנסיונות עי"ז זכה ג"כ למגן הוא.

וביאור הענין דהנה כתיב כמגדל דוד בנוי לתלפיות אלף המגן, כמגדל הוא ע"ד מ"ש באברהם ואעשך לגוי גדול ואי' במד"ר שאמר אברהם מנח לא העמדת ע' אומות, א"ל ממך אני מעמיד אותה אומה דכתיב בה כי מי גוי גדול, ולכאורה הלא הם שבעים אומות והם ריבוי יותר, אך הענין כמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך, וכתיב הבט משמים, כי אוה"ע אומרים רם על כל גוים שהם מתנשאים א"ע למקום הגבוה אשר אם צדקת מה תתן לו ולכן הם שולטים על בנ"י, אבל שמים הוא שם מים, מים הוא חכ"ע ומים הוא תורה כמ"ש כל צמא לכו למים, וזה אנו מבקשים שיהי' ההשפעה ע"י השמים דוקא כי בשמים הוא דוקא נש"י המקיימים תומ"צ, וזהו שישראל הם הגוי גדול שממשיכים בחי' גדול הוי' באלקים כמ"ש גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו מפני שנש"י הם דבקים לשם הוי' כמ"ש ואתם הדבקים בה' וז"ש אשר לו אלקים קרובים שהאלקים קרובים לנש"י שהם דבוקים בה', ואותה אומה הוא מעמיד מאברהם.

וזהו כמגדל דוד כי דוד הוא מל' כנס"י מקור נש"י ושיהי' ההגדלה בדוד הוא ע"י אלף המגן, כי אלף הוא מספר עצום ומורה על בל"ג, והוא ע"ד מ"ש נוצר חסד לאלפים, ובמדרש דרשו אלף המגן על משה שניתנה התורה על ידו לאלף דור שתתקע"ד דורות עלו במחשבה להבראות ואחר כ"ו דורות ניתנה התורה שנאמר בה אנכי. ובזה יובן מ"ש מגן הוא לכל החוסים בו, כי הנה כתיב טוב לחסות בהוי' מבטוח באדם, כי נגד אדם דקדושה יש אדם דבליעל כמ"ש עת אשר שלט האדם באדם לכן טוב החסיון בהוי' מהבטחון באדם, אבל מגן לכל החוסים בו, לא כתיב ה', כי בו הוא א"ס דלא אתרמיז בשום קוצא ואתא וזהו בו סתם, וזהו מ"ש אנכי מגן לך שהמגן של אברהם הוא מאנכי.