קעט
התורה כמו שאמר הלל להגר מה דעלך סני לחברך לא כו' ואידך פירושא זיל גמור, והמוציא שם רע פוגם בכללות כל המצות לכן צריך לעשות תשו' עד שיגיע לקן ציפור היכל קד"ק.
ובזה יובן ענין תיבת נח כי התיבה צ"ל אצל צדיקים ובע"ת, ובתחלה צ"ל מהו צדיקים ובע"ת. והענין דהנה אנו מברכים ברוך אתה כו' מלך העולם, ולכאורה מהו הברכה ה"ה מצותיו, אך הברכה הוא כמ"ש ברוך ה' גו' מן העולם ועד העולם שיוברך ויומשך מעלמא דאתכסייא לעלמא דאתגלייא, ושרש הב' עולמות הוא מב' שמות הוי' כמ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו ששם הוי' דלתתא הוא מקור לאתגלייא, הגם דכתיב כי הוא צוה ונבראו מאיליו וממילא, כי בריאת עולמות הוא משם אלקים כמ"ש בראשית ברא אלקים התלבשות כח הפועל בנפעל, מ"מ הרי שם ה' הוא מלשון התהוות שהוא מקור להתהוות, ושם הוי' דלעילא הוא עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד והוא מקור לעלמא דאתכסייא, ודרך כלל הוא שני שמות דע"ק וז"א.
והנה עלמא דאתכסייא ואתגלייא הוא ים ויבשה וכל מה שיש ביבשה יש בים, וההפרש ביניהם שברואים שבים הם מובלעים ומכוסים בתוך הים כי דגים שבים מיד שהם פורשין הם מתים, אבל ברואים שביבשה הגם שהם מקבלים חיות מהארץ כמ"ש ארץ ממנה תצא לחם מ"מ לבד זאת שאינם נצרכים להיות מובלע בתוך הארץ כי זהו חסרון, אלא אינם צריכים לעמוד ע"ג הארץ כי יכולים ליזון באויר או לשוט ע"פ המים, אך אם הם רגע א' במים הרי יכולים ליטבע, וכדי שיתחברו ברואים שביבשה עם הים הוא ע"י ספינה שהיא ממוצעת כי הרי יכול אדם להיות כמה ימים וכמה חדשים בספינה הרי שהיא מחברת יבשה עם ים.
ובעבודה הנה כתיב וידגו לרוב בקרב הארץ שיהי' במדריגת דגים שבים בארץ דהיינו להמשיך גילויים עליונים לארץ, ואם עדיין לא היו בים ואינם יודעים עדיין מה הוא ים האיך ימשיכו מהים, לזה הי' קרי"ס, כי לכאורה אינו מובן למה הי' קרי"ס כי אותות ומופתים היו נצרכים מפני שלא הניח פרעה לצאת את בנ"י, אבל קרי"ס למה הי' נצרך, אך מפני שהי' עתיד ליתן להם תומ"צ שהם מדריגות ספינה שמחברים עלמא דאתכסייא עם עלמא דאתגלייא, לכן העבירם בים וניתן להם הכח בכל עת ובכל רגע כשישראל מקיים מצוה ימשיך המשכות אלקות, וזהו מ"ש חלקת מחוקק ספון, מחקק בגימט' רמ"ח, ספון הוא מלשון ספינה כי ספינה הוא ספון ה' וה"א הוא ה"א עילאה שכינתא עילאה ובו ספון א"ס כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת בגימט' כתר, וכמו שבספינה יכולים לילך במים שאין להם סוף, כן המצות ממשיכים א"ס ממש כי מצות הם מצות המלך וכתר מל' שרשו ממל' שבכתר, ודרך כלל הים הוא ים החכמה והחכמה מאין תמצא, אבל האין שרשו מיש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.