קע

בדעת יותר ידברו, שהשגתם גדולה ועצומה ומתענגים על הוי' לאין קץ, משא"כ למטה שיש מח"ז רבות הטורדות ומפילות לב האדם, וגם האהבה שמעורר חולפת ועוברת ויש לה הפסק כו', אך בשביל החידוש שבזה שהרי כח זה באדם למטה להיות מדבר הוא מאכילה ושתי', ומי שאינו אוכל ג' ימים נעשה חלוש ואין לו כח הדיבור בשלימות, וכן כמה מניעות שתלוי בגשמיות כמו מניעות הקור, דבר זה יקר מאד בעיני ה' וכמשל ציפור הנ"ל, לכן עי"ז מעורר ר"ר להיות נמשך יהי רצון רצון חדש, שיהי' רופא חולים ומברך השנים, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים ובת"א בד"ה מזוזה מימין, והיינו שכדי שיהי' יהי רצון זהו ע"י מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל, שענין הכתר עושים מאבנים טובות, ואותיות התפילה נק' בשם אבנים כנודע ממ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים, וכשהתפילה היא באהוי"ר אז האבנים הם אותיות התפילה הם אבנים טובות וראוים לעשות מהם כתר ועטרה, אך מ"מ אותיות דבור האדם הוא גשמי זהו"ע שהמלאכים מעלים התפילות, כי המלאכים הם רוחנים והדבור שלהם היא כערך המח' שלנו, וע"י המלאך המקבל התפילה מזדככת התפילה מגשמיות לרוחניות ע"י המלאך ההוא, והנה גבוה מעל גבוה עד עולם העליון שבו משכן מט"ט והוא קושר כתרים לקונו להיות נמשך יהי רצון רצון חדש שירד גשמים וכדומה כו', וזהו ענין העלאת מ"ן שע"י התפילה כו'.

אך התורה היא בחי' ח"ע שלמעל' ממדריגת חיות העולמות, ויובן במשנ"ת באגה"ק סי' ל"ו ובד"ה ואהי' אצלו אמון בלק"ת, במה שנענש דוד המלך ע"ה על אומרו זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, דהנה פי' זמירות כו' שדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות וקיומם תלוי בדקדוק א' מד"ת כמו עד"מ ע"י הקרבן עי"ז נעשה עליית העולמות מסוף כל דרגין עד ריש כל דרגין, וכנודע ממ"ש בזהר שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, שע"י עליות הקרבן מתעלים כל העולמות, הנה כ"ז הוא כשהקרבן הוא כשר, אבל אם נמצא בו איזה פסול כמו כשקיבל הדם בשמאל, או שלא בכלי שרת או שארי דברים הפוסלים לא נעשה שום עלי' כלל, או עד"מ ע"י תפילין ממשיכים להיות מניח תפילין שהו"ע המשכת מוחין