קסט

וענין ההעלאת מ"ן שע"י התפלה, יובן ממש"נ במ"א בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה שהוא כמו שמביאין למלך דבר חדש בכדי שיפנה אל בקשה הקטנה והנמוכה לגבי מעלת ומדריגת המלך דכתיב לב מלכים אין חקר, וע"י הדבר חדש ההוא ממשיך לב המלך, כמו ע"י צפור המדברת הגם שבנ"א מדברים בבינה יתירה יותר רק שזה אינו חידוש שהאדם הוא מדבר, אך מצד החידוש שגם הציפור שהיא בעל חי תדבר, עי"ז ימשיך ויעורר לב המלך שיפנה לבקשת ההדיוט, וכמו"כ יובן למעלה שהרי כללות כל ההשתל' העולמות דבי"ע אינו ערוך כלל לגבי אוא"ס מהו"ע ית', ולא אפי' כטפה לגבי ים אוקיינוס שהרי אמר ר"י יכולני לשער כמה טפות יש בים הרי יש איזה קצת ערך, וגם הטיפה הוא מים, והים הוא מים, רק שזה טפה אחת והים הוא מים הרבה, מ"מ הם מהות אחד, אבל נבראים לגבי הבורא ית' הם אין ערוך לך ממש ושרש התהוות והנהגת עולמות הנבראים הוא ע"י כלי המדות דאצי' הנק' ז"א, וכמאמר אלי' חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא כו' כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא, וע' במאמר הזהר ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו כהדין טיקלא כו' בזח"א פ' וירא דק"ט ע"א, והת"י תרגם בתחבולותיו בחוכמתי' יעו"ש, וע' פירש"י באיוב סי' ל"ז ע"פ והוא מסיבות, וכיון שלפום עובדיהון דב"נ נמשך מניעת המטר מחמת שלא אכשיר דרא כו', צריך לעורר ר"ר מבחי' שלמעל' מן המדות. ואיך יגיע לזה הלא אין ערוך לך וכנ"ל, אלא זהו ע"י רשפי אש ובירור נה"ב שגם הנה"ב ישוב לאהבת ה' וכמארז"ל בכל לבבך בשני יצריך וזהו ע"י הקדמת שתים לפני' לפני ק"ש שאומרים והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול, איך שהאופנים הם בטילים לאוא"ס, ועי"ז מתעורר גם הנה"ב כי שרשו משמרי האופנים כו', וע"י ההתבוננו' איך שהמקור ושרש שלו בטל עי"ז יגיע הביטול גם לנה"ב ג"כ להיות בכל לבבך בשני יצריך כו'.

והעלאה והתעוררות זו היא כמשל הנ"ל מציפור המדברת שע"י הדבר חידוש מעורר לב המלך שיפנה לבקשת ההדיוט, כמו"כ עיקר העלאת מ"ן תלוי באתדל"ת של נש"י דוקא המלובשים בגופים הגם שמלאכים עומדים ברום עולם ותמיד מששת ימי בראשית בלי הפסק עומדים [באימה] ואומרים ביראה קדוש, גם