קסז

ויובן בהקדם ענין השבחי' שלכאו' יפלא ר' יהודה קארי לי' שבת, מאן פני האדון, איך יאמרו זה על נברא, גם אינו ממדות חסידות. אך הנה צ"ל עצת חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום שג"ז פלאי הלא אני ה' לא שניתי ואינו תופס מקום כלל, והיינו לפי שכללות השתלשלות הוא רק הארה, וא"כ מה תופס מקום ההילול הללו מן השמי', הללו מן הארץ. אך הענין דהיא הנותנת דלהיות כי אינו תופס מקום לכן צריכי' לעוררו ולהזכירו ע"ד זכרונות דר"ה, וארז"ל אדם נידון בכל יום, והיינו עד"מ נדיב בעצם מ"מ לעוצם טרדתו או מצד מונע יכול לשכוח על העני, וכ"ש מי שהוא כילי בעצם, אשר לכן ע"י השבח מעוררי' אותו. ועד"ז יובן בענין סידור שבחי', הגם כי אינו שייך שכחה ח"ו כי אין שכחה לפני כסא כבודך, מ"מ לעוצם שפלותינו נגד גובה ורום א"ס הנעלם מהשגתינו ה"ז ריחוק גדול מאד, וע"י ההילול מתעורר בעצמו, וע"י ההתחדשות שהאדם נברא ומקבל חיות מאכילה ושתי' ושינה יתבטל מהשגת אלקות ה"ז כציפור המדברת שיפנה לבב המלך מלכו של עולם לבקשת ההדיוט ושפל אנשי' כו'.