קסו

וכי תאמרו מה נאכל

בס"ד.

וכי תאמרו מה נאכל כו' הן לא נזרע כו' וצויתי את ברכתי כו' לשלש השנים. לכאו' מ"ש הן הוא מיותר, דהל"ל וכי תאמרו כו' השביעי' וציויתי כו'. אך הנה הת"א מתרגם על ואכלתם ישן, ותיכלון עתיקא.

והענין יובן בהקדם ענין הילולא דרשב"י שהוא בל"ג בעומר ספי' הוד שבהוד, והענין הוא דהנה רשב"י הי' ממוצע להשפיע לתלמידיו התנאי' ואמוראי' מבחי' שפע החכ' כמו שהיא בבחי' העדר ההשפעה. והענין דהנה חכ' ובינה וזו"נ רחוקי' זמ"ז, דזו"נ בערך [העולמות] זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם, אבל חו"ב אלפי' שנה קדמה כו' שאין שייך כלל, ואדרבה כשצריך להגיע לעומק השכל שותק, כענין היו מזדווגי' זוגות זוגות, משא"כ בזו"נ שכשיש למי להשפיע מתעורר השפע כו'. ובכדי שיומשך מחו"ב לזו"נ זהו ע"י ממוצע והוא רשב"י, שהי' מתנאי' איתני' והמשיך להיות כנחל איתן וא"ו דשם כו'.