קנט

ממנו כו' שזהו נקיית הפסולת בכדי שיהי' אח"כ מנוקה מכל, עד שיעקב הי' מטתו שלימה כו' וזהו בחי' דחיית הפסולת דרך פ"ה שהוא מה שנשפע משפע היסוד כו' כן ביוסף עמדו עליו הקלי' וסט"א עד שהוכרח לתלות ולנעוץ צפורניו בקרקע ופי' רש"י כדי להתייסר, מ"מ הרי ארז"ל ראוי הי' יוסף שיצא ממנו י"ב שבטי' כמו מיעקב אלא לפי שיצא דרך צפורניו ולכן העמיד רק ב' שבטי' מנשה ואפרים, ואעפ"כ יצאו מבנימין ונק' על שמו. ומ"מ יש הפרש ביניהם שאם הי' יוצא מיוסף צדיק עליון הי' ע"ד מלמעלמ"ט וכמו כשהי' משה מכניס את ישראל לארץ כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה ואתחנן, משא"כ בנימין צדיק תחתון הוא מלמטלמ"ע, וכ"ז הוא ע"י ויפוזו כו', וע' באוה"ח ע"פ וימררוהו ורבו, שענין ויפוזו זהו ע"ד שארז"ל בקדושין ברב עמרם חסידא כו' יעו"ש. ומ"מ ע"י שעמד בנסיון המשיך מבחי' א"א שז"ע שארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנא' טוב א"א מגבור שנת' במ"א שע"י שכובש את יצרו ממשיך מבחי' א"א כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש מאל אביך ויעזרך שארז"ל דמות דיוקנו של אביו נראה לו בחלון והיינו כי יעקב הי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כו' שת"ת עולה עד הכתר שהוא בחי' ע"י וא"א, וזהו מזה נמשך הכח ליוסף לעמוד בנסיון שלשון אל הוא לשון כח מל' ואת אילי הארץ לקח ל' כח ויכולת, והיינו שהכח והיכולת של יוסף לעמוד ולכבוש את יצרו נמשך מבחי' אביך שהי' מרכבה למדת הת"ת שעולה עד א"א, וע"י שעשה ועמד בנסיון בפועל ממש המשיך מבחי' א"א לז"א כו'. או י"ל מאל אביך ע"פ משארז"ל ע"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל הקב"ה שהוא אלקי ישראל קרא ליעקב אל, ונת' מזה במ"א ע' בד"ה והחרים בסופו, אל הוא ל"א נתיבות מל"ב נתיבות חכ' כי על נתי' הל"ב נא' נתיב לא ידעו עיט וגו', ויו"ד פעמים ל"א הם ש"י הוא בחי' ש"י עולמות דא"א קנה חכ' קנה בינה והם מחצה מתר"ך שעולה ב"פ יש ישיש כמ"א במ"א. ונמצא כי לפי ב' הפי' הכוונה על בחי' א"א מחצה התחתון דכתר, וזהו מאל אביך, ויעזרך בהוה ועתיד, כי אל תאמין בעצמך, וגם כי כל צדיק בעלייתו לבחי' הגבוה יותר צריך להיות בבחי' אתכפי' ואתהפכא בכל רגע בדקות, וכמ"ש בזהר מאן דלא טעים מרירא