קנב

יכולים לקרב אותן אל הקדושה ולהמשיך עליו אור האבוקה של הבדלה, וע"ד אדה"ר קודם החטא שהי' לבושו צפורן וכמו הקליפה שהי' קודם חטא עה"ד רק שומר לפרי. וזהו ענין נטילת ידים דהיינו ליטול הידים מהקליפות ולקרב אותם אל הקדושה.

והנטילה הוא ע"י רביעית מים והענין הוא דהנה בעבודה בנפש האדם יש ג"כ ג' בחי' אלו מחדו"מ שהם נגד ג' עולמות בי"ע, דהנה ארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח, והנה עבודה הוא עבודת הקרבנות הוא כנגד מחשבה כי עיקר עבודת הקרבן הי' תלוי ע"י מחשבת הכהן כי אם חשב מחשבת חוץ פסול הקרבן, ועכשיו תפלה כנגד קרבנות העיקר ג"כ הכוונה, כי עיקר ענין תפלה הוא הכוונה שיכוון לבו וההתבונות, והקול אינו אלא כדי לעורר הכוונה והוא כנגד מחשבה בריאה. ותלמוד תורה העיקר דיבור כמ"ש ודברת בם ושננתם וכמארז"ל ע"פ אם ערוכה בכל וגו' אם ערוכה ברמ"ח אברים ושמורה, והוא כנגד יצי'. וגמ"ח הוא מעשה המצות. והגם כי אמרו ות"ת כנגד כולם והאיך אמרו שהוא כנגד יצי' ותפלה כנגד בריאה. אך הוא ע"ד תלמוד בבריאה משנה ביצי' ומקרא בעשי', ובאמת הרי מקרא גבוה מכולם, אלא דהיא הנותנת דמפני שמשנה גבוה מתלמוד לכן נשפלה גם ביצי', דזהו כלל דכל הגבוה גבוה יותר יכול להשפיל א"ע למטה יותר, ומקרא שגבוה יוכל להשפיל אפי' בעשי', וכן ת"ת נשפל עד יצי', ומעשה המצות ששרשם מרצה"ע נשפל עד עשי'.

והנה יש עוד בחי' רביעית לבד ג' בחי' מחדו"מ, והוא הרצון שלמעלה מהטו"ד, וזהו אף עשיתיו כי אף הוא ריבוי שמרבה בחי' רביעית רעו"ד, והגם כי אף הפסיק הענין מ"מ ה"ה מרבה עוד בחי' רביעית, כי במצות יש בו בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא ושרשם מרצה"ע ב"ה כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן תר"ך עמודי אור תרי"ג ארחין דגלגלתא, וע"י עשיית המצות יכול לבוא לרצון שלמעלה מטו"ד. וזהו הרביעית כי רביעית אין פי' חלק רביעי כ"א הבחי' הרביעית. ומים הוא חכ' להיות כי עיקר הכלי לגילוי א"ס הוא ביטול ושפלות כי במקום שיש ישות וגסות אין אני והוא כו', ולכן השראת אחד האמת הוא דוקא בחכמה מפני שהחכ' הוא כח מ"ה וכמ"ש מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכמ"ש והאיש משה עניו מאד, וע"י רביעית מים עי"ז אין יכולים לקבל תוס' יניקה, כי ימותו ולא בחכ' שלא הי' שבה"כ בחכ' מפני שהוא בתכלית הביטול ואור אבא מסמא עיני החיצוני', ובעבודה הוא הרצון והחכ' ועי"ז אין אחיזה לחיצוני' מהידים, וזהו עיקר ענין נט"י. ויש עוד פי' בל' נטילה מל' וינטלם וינשאם, והוא מל' נשיאות ידים שינשאם למעלה, והו"ע נשיאות כפים שבכהנים שהיו מנשאים אותם כנגד הראש, דהנה כתיב וישא אהרן את