קמח

הוא ג' קוין, ב' קוין מחוברים, ורגל השמאל מופרד, ואילו לא הי' כלל רגל השמאל ה"ז תמונת ד', וכשיהי' מחובר רגל השמאל ה"ז תמונת ח', ודוקא כשיש רגל שמאל והוא מופרד אז הוא תמונת ה'. והנמשל הוא דהב' קוין מחוברים מורה על בריאה ויצי' מחשבה ודיבור שהם קרובים ומחוברים זל"ז, ורגל השמאל המופרד מורה על עשי' כי עיקר הפירוד הוא בעולם העשי' (הגם שהתחלת הפירוד הוא מעולם הבריאה), ובלא רגל השמאל אין זה תמונת ה"א כי עיקר הכוונה הוא דוקא עוה"ז הגשמי כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים ואין הכוונה בבריאת העולמות בשביל עולם אצי' ואפי' בריאה ויצירה שהם התחלת הפירוד כ"א דוקא עוה"ז הגשמי אשר הוא מופרד בתכלית הפירוד, ובזה נתאווה הקב"ה להמשיך בו גילוי אלקות.

ובזה יובן מה דאי' בכהאריז"ל דבאח"פ מאיר ו"ק דיצירה ובשארי ארצות ו"ק דעשי' ומל' דעשי', ולכאורה אינו מובן הלא באח"פ צ"ל ג"כ ע"י מעבר עשי', כי א"א להגלות למטה בלתי העברת העשי' וכן בשארי ארצות הרי עשי' מקבל מיצי' שז"ע סדר השתלשלות, אלא הענין דבאח"פ ה"ז עובר רק דרך מעבר העשי' ועיקר הגילוי הוא ו"ק דיצירה, אבל בשאר ארצות הו"ק דיצירה מתלבשים בו"ק דעשי' ועיקר הגילוי הוא ו"ק דעשי' ולכן נתייחס לעשי', והגם שיש בזה כח היצי' ג"כ מ"מ לא יקרא ע"ש יצירה כמו שלא יקרא אח"פ אצי' או בריאה הגם שראשית הגילוי הוא מאצי'.

ולהבין ההפרש בין מעבר להתלבשות, הנה יש ע"ז כמה משלים, ובפרטיות אין שוים זה לזה ומ"מ צריכים לכל המשלים. ומשל הראשון כמו אור גדול שאין יכולים להסתכל בו וע"י זכוכית בהירה הנק' אספקלריא המאירה יכולים להביט בו, וה"ז הזכוכית אינה מסתרת ומעלמת על האור שהרי עי"ז יראה האור כמו שהוא אלא שבלי הזכוכית א"א לראות, וה"ז כמו מעבר שע"י עובר האור. והתלבשות הוא כמו ההבטה בשמש שמסתכל ע"י מסך עב, כי בלי מסך א"א להביט בהשמש מחמת תוקף בהירותו וע"י המסך יכול להביט, וה"ז מסך מבדיל לגמרי, כי אף שע"י המסך הוא רואה אור השמש ממש ולא אור אחר, מ"מ קודם המסך לא הי' יכול לראות בהשמש וא"כ ה"ז הוראה שהוא בא"א, שהרי בל"ז לא הי' יכול כלל להביט, אך זה המסך הוא כדי לראות בהשמש שקודם המסך, אבל לאחר המסך ה"ז