קלה

החכ', ותו"מ שהן ו"ה בחי' האחרונה ו"ה נגלות, כי שאל נא לימים ראשונים ו' קצוות, אבל בג' ראשונות השאלה אסור ופי' בפרד"ס ש"ח פט"ו כי ג"ר הם חב"ד שזה שייך לעצמותו, אבל ו"ק חג"ת הם מדותיו להנהגת העולם כו', ועי' זח"ב ס"פ יתרו דצ"ג סע"א שזהו"ע שלח תשלח את האם ואת הבנים ו"ק תקח לך כו', ולכן ר"ת ישמחו השמים הוא י"ה ור"ת ותגל הארץ ו"ה, היינו ו"ה בחי' עלמא דאתגלייא וכגבוה שמים על הארץ כך גבהו בחי' י"ה חכמתו ובינתו כו'. ונמצא מובן עכ"פ שהוא כלול משניהם דהיינו שיש בו כל ההשפעות של המשפיע ממש וגם מקור להמקבל ממש.

ג) ועוד מובן מזה שהממוצע הוא בחי' מקבל וגם הוא בחי' משפיע, ובחי' המקבל שבו הוא למעלה מבחי' המשפיע שבו, כי בחי' המקבל שבו הוא מה שמקבל השפע מן המשפיע ממש כו'. וזהו"ע ואמונה כל זאת וקיים עלינו ע' לקו"ת פ' עקב, וזהו ענין זנב לאריות וראש לשועלים, ועד"ז הוא ענין הוי' הוא האלקי' ז"א בעלותו לגבי עתיקא כאלקי' יחשב, א"כ היותו בחי' אלקי' ומקבל, גבוה מהיותו בחי' הוי' ומשפיע כו'. ועי' בדרוש הנותן לשכוי בינה וע' במא"א א' ססעי' קמ"ו. דהנה בחי' המקבל דבחי' הממוצע נק' העלם, להיות כי השפע של המשפיע מתעלם בו ממש בעצמיות הממוצע, משא"כ בחי' המשפיע שבו שהוא מה שנעשה בחי' מקור וראש להמקבל נק' בחי' גילוי להיות כי בחי' הראש והמקור הזה בא בגילוי ממש לבחי' המקבל, וזהו ג"כ ענין חב"ד חג"ת נה"י, שהבחי' המתגלה להמקבל זהו בחי' נה"י שבמשפיע משא"כ בחי' חב"ד, עי' בד"ה ענין הנסכים פ"א.

וע"ד דוגמת כל המשל הזה הגשמי יובן עד"מ ג"כ למעלה בבחי' מל' דאצי' שהוא בחי' הממוצע בין אצי' לבי"ע, שמתעלם ומתלבש בה ממש בחי' השפע דאצי' ממש, וממנה וע"י דוקא בא אח"כ השפע לבי"ע, ולכן בזאת יבא אהרן בזאת דוקא, פתחי לי אחותי אנת הוא פתחא לאעלאה לי זח"ג צ"ה א', ובלק"ת פ' ואתחנן בד"ה למען תירא פ"א. ונמצא שג"כ היא כלולה מב' בחי', בחי' מקבל ובחי' משפיע, ובחי' המקבל שבה היינו מה שמקבלת שפע האצי' ממש, ובחי' המשפיע שבה הוא במה שנעשית אח"כ בחי' מקור וראש לבי"ע ממש. וב' בחי' אלו נק' ים וארץ שהם בחי' אתכסייא ואתגלייא, דהיינו בחי' השפע האצי' ממש, שמתלבשת ומתעלמת בה נק' ים שהוא בחי' העלם ואתכסייא כנ"ל, שבחי' המל' דט"ס דז"א לבד נמשכין בבחי'