קכט

ולקחתם אגודת אזוב

בס"ד. (חג הפסח, ל"ב).

[zman_begin]חג הפסח[zman_end]

ולקחתם אגודת אזוב וגו' והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות וגו', וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח. ולכאו' יפלא הלא כתי' ועברתי באמ"צ ודרשו חז"ל אני ולא מלאך כו' וא"כ למה צריכי' לסימני', והתינח למ"ש ולא יתן המשחית כו', אך מאחר דכתי' ועברתי למה לי כל ענין הגעת הדם אל המשקוף כו', אלא על כרחך צריך לומר שלא בשביל הסימן כ"א שישראל היו צריכי' להגיע בבחי' עבודתם לבחי' משקוף כו', אשר גם זה אינו מובן דהא מכת בכורות הי' לא ע"י מלאך כו' כ"א בכבודו ובעצמו (וכמובן ממד"ר בשלח פך"א ממה שדחו להס"מ במה שנתן לו איוב שיתגושש בו שזהו רק בשביל שלא אבה ה' לשמוע קטרוגו כלל), א"כ הי' זה מבחי' אוא"ס שכחשכה כאורה אשר עז"נ (איוב ל"ה ו"ז) אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח, ולמה היו צריכי' ישראל להגיע בעבודה לבחי' משקוף, מאחר שזה נמשך מבחי' א"ס דכחשכה כאורה.

והענין יובן בהקדם דרז"ל במד"ר ע"פ ועבר ה' לנגוף, ועברתי, ל' עובר שאמר עובר אני על מה שאמרתי כגן ה' כארץ מצרי' כ"א מצרי' לשממה תהי' (יואל בסופו), ע' בפ' בא פי"ז באורך משל למלך שהלך בנו לברברייא כו' כך ירד יוסף כו', נמצא שמפרש ועברתי ל' עובר היינו שהעביר על המדה, שמדותיו לרחם, כי הגם שאינו ותרן כו', מ"מ הוא מרחם ומאריך אף אף לרשעי' כמ"ש רז"ל ע"פ ארך אפים ורב חסד, וזהו שאנו משבחי' הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך, ומבקשי' ברחמיך הרבי' רחם עלינו, ומ"מ עובר אני על מדה זו ועושה דין במצרי'.