קכח

מעשה התחתוני' וצדקתם שעז"נ אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח (באיוב ל"ה ו"ז), וכחשכה כאורה בשני כפי"ן שגם האורה שוה לחשך, לכן משם נמשך גאולת מצרי' שיגאלו ישראל ממצרי', הגם כי אינם כדאי לפי טענת המקטרג, אך דקדוק טענתם הי' הללו והללו כו', דקדקו לקטרג מאחר שגם אלו חטאו הרי מטעם זה א"א להיות נמשך הגאולה, כ"א מצד אוא"ס דכחשיכה כאורה ומדוע לא יציל את המצרי' ג"כ, והגם כי זה הי' בעת קרי"ס מ"מ גם על מכות בכורות שייך זה, ולזה אמרו אני הוא ולא אחר.

והענין יובן בהבנת בקשת משה ונפלינו אני ועמך, ביקש שלא תשרה שכינה על או"ה, והיינו מפני כי ארך אפים ראה שמאריך אף גם לרשעי', להיות כי שם הוא בחי' כחשיכה כאורה ע"י בחי' ב' שמות ה' שקודם יגמה"ר שמשם נמשכי' יגמה"ר, ומשם יכול להיות נמשך הנבואה גם בלתי הכנת המקבל כלל, כמו בלעם שהי' מזוהם מ"מ ארז"ל בישראל לא קם אבל באו"ה קם ומנו בלעם, ולזאת התפלל משה שלא תשרה שכינה כו', פי' שגם מבחי' פלא שהוא בחי' הכתר יומשך ג"כ רק למקום הראוי בבחי' הכנה, וזהו אומרו ונפלינו אני ועמך שגם מבחי' פלא יומשך כנ"ל דוקא והיינו ע"י התשובה כנ"ל, ואמר לו הקב"ה גם את הדבר הזה אעשה שהבטיחו על הדבר הזה. וההכנה לזה הי' ביצ"מ, וכמו יצ"מ בכלל הי' הכנה למ"ת כן הי' במצרי' גם הכנה על הבטחת דבר זה ג"כ, וקמי' הי' גלוי וידוע כי יברח העם כדפרי' בסש"ב ע"פ כי ברח העם שברחו מהרע, וא"כ הי' קצת הכנה לזה לכן הי' נגוף ורפוא כו'. ומ"מ עיקר ענין זה הי' בקרי"ס להיות קרי"ס הי' לאחר הבריחה בפועל ממש כו', אך גם בהיותם במצרי' מוכנים [לעשות] כל אשר ציוה להם משה מפי הגבורה ה"ז ג"כ הכנה, לכן גם מבחי' אני אוא"ס עצומ"ה נמשך להיות נגוף למצרי' ורפוא לישראל.

וזהו שאמרו אני הוא ולא אחר, פי' אחר שחשב כל הפרטי' דבי"ע שהוא מלאך שרף ושליח אמר עוד אני ה' פי' הגם כי זהו אני עצמו ולא ע"י שום ממוצע ושליח, שמדותי לרחם וכחשכה כאורה בשני כפי"ן, מ"מ אני הוא, שכאשר נמשך בבחי' הוא, הוא בחי' בינה שנק' הוא כנ"ל, אז ולא אחר שלא נמשך שום יניקה להיות כי נמשך בבחי' פנימיות דאו"א.

או י"ל אני הוא כמ"ש בזהר ע"פ ועבד הלוי הוא, הוא דא עתיקא, וע"י עבודת הלוים מבחי' בינה קו השמאל ממשיכי' מבחי' הוא שזהו שייך רק בנש"י, ולכן