קכד

אין צריך תשובה עצומה כ"כ כמו ביאות אסורות כו', ואעפ"כ אינו דומה לבירור נוגה שהוא תאות היתר ואכילה, והמ"ד רק מז"א, דהכא עכ"פ בירור הלבשת ג"ק ממש והו"ל תשובה ממש וממשיך מבחי' מזלות דא"א.

ומעתה יובן ג"כ שורש ענין מחלוקות ר"א וחכמי' בענין צלוחי' שנפלו לתוכו מים ובענין ירד לתוכה טל, שלדברי ר"א כשירד לתוכה טל יניחנה בחמה והטל עולה, והיינו כי להיות ענין הטל הוא בחי' אתעדל"ע מצד עצמה ה"ז פועל להתעורר נפש האדם באתעדל"ת עד שבא לבחי' תוקף האהבה להדבק בבחי' שמש הוי', היפך בחי' חמרא שאפי' בתקופת תמוז קרירא לי' שגם שמתבונן בבחי' שמש ה' מ"מ אינו בא לבחי' אהבה, אבל ירד לתוכה טל הוא בחי' אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת עכ"פ, ה"ז בא לבחי' אהבה לאלקות להיות דבוק בה' הוא בחי' שמש הוי'. וזהו אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש פי' שאני שחרחורת מחמת תוקף החום מבחי' התבוננות בחי' שמש הוי' עד שנעשית שחור ע"ד שרפי' שנק' כן ע"ש שנשרפו ע"י בחי' הרשפי אש שלהם, וכן אומרת כנס"י שחורה אני ומ"מ ונאוה, אל תראוני שאני שחרחורת כי זה בא לי מחמת ששזפתני השמש הוא בחי' תוקף החום שבא מהתבוננות אלקות בחי' שמש הוי' כו', ואז הטל עולה ע"י תוקף חום השמש, מאחר שכבר פעל פעולתו. אמנם חכמי' ס"ל דאין הטל עולה רק מפירות ולא ממים, היינו כי מים הם בחי' חכ' שמתהוה מבחי' אין דכתר ולכן כשירד לתוכה טל הגם שהוא למעלה גם מן האין מ"מ מתאחד אח"כ עם החכ', דהן אמת שבראשית ההתהוות צ"ל בדרך יש מאין גם מבחי' האין הנ"ל, מ"מ אח"כ כשמאיר גם בחי' הטל ג"כ אינו מתבטל, וכנודע ממ"ש בע"ח בענין הצמצום שתחלה הי' צמצום ומקום פנוי ואח"כ גם כשנמשך הקו אינו מתבטל כו', ע' בביאור כי אתה נרי ה', ולכן פוסל להיותו בחי' אתעדל"ע לבד, והטמא מת צ"ל בבחי' תשובה העלאת מ"ן לעורר מ"ד דמזלות כנ"ל. וכן בענין נפל לתוכה מים כל שהן סובר ר"א דיזה ב' הזיות, ונמצא כי יש בהזי' א' מים חיים, אמנם חכמי' סוברי' שמתערבין ונעשה מים חיים בחי' מזלות כמו סתם מים חכ' ואינו דומה לירד לתוכה טל שאינו מתערב, להיות כי טל עצמו אינו מקור ג"כ כמו מזלות שאבא יונק ממזלא כו' רק ששם פסול מטעם אחר שהוא אתעדל"ע לבד כו'.