קכא

צלוחית שנפל לתוכה מים

בס"ד. (ש"פ צו, פ' פרה, ל"ב).

[zman_begin]צו, פ' פרה[zman_end]

במשנה פ"ט דפרה משנה א' צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן, אפליגו ר"א וחכמי', וכן בענין ירד לתוכה טל ר' אליעזר אומר יניח בחמה, וחכמי' פוסלי'. ובתוספתא וחכמים אומרים אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד, ולכאו' יפלא מדוע יפסל בטל, הלא טל גבוה יותר מן מים חיים, שמה שפליגי בענין שנפל לתוכה מים ניחא שהמים נמוכי' במדריגה, ולכן גם ר' אליעזר אומר יזה שתי הזיות, אבל הטל גבוה יותר מדוע יפסול המים חיים והלא בכלל מאתי' מנה, וגם צ"ל הלא בזח"ג תזריע דמ"ט משמע דטל ומי חטאת ענין א' הם, דמי חטאת שיורי טלא דבדולחא, וגם ענין האפר הוא בחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס, והוא ממש בחי' טלא דבדולחא דגוונא סומקי אתחזי בי'. אך הענין הוא דמי חטאת הם שיורא טלא דבדולחא דקדק לומר שיורא טלא ולא טלא ממש, ובטלא דבדולחא גוונא סומקי רק אתחזי בי' לבד.

ויובן בהקדם שורש ענין הטל ע"פ ההקדמה אשר תחיית המתים וימות המשיח גבוהי' הרבה במדריגה מגן עדן העליון, דגן עדן העליון רק לפי שעה והעיקר עוה"ב עלמא דאתי, ושורש ההפרש שבימות המשיח נא' ונחה כו' רוח חכ', וכתי' ישכיל עבדי ירום, עלי' היותר עליונה, והיינו בחי' מדריגה היותר גבוה, גבוה מעליית משה למרום שמ' יום לחם לא אכל, והטעם יובן כי בהיות משה במרום הגם שלא הוצרך אכילה ונזדכך גופו, מ"מ הי' מד' יסודות גשמי' רק שנזדכך, אבל לע"ל יהי' עיקר חיות הגוף מא"ס כמו שעכשיו חי ע"י מאכל כו' כן יחי' כו' על ידי התבוננות והשגות כו', וזהו ונחה עליו רוח דעת, כי יהי' רוח הדעת בה' לחיות הגוף ממש כמו הנפש עכשיו, א"כ מוכרח שיהי' כלי הגוף קרוב בערך אל האלקות עד