קיח

ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שע"י עשיית הכלי' דרמ"ח איברי' נמשך האור בהם, ובמ"א נת' שהתורה היא האור, ובמ"א נת' על התורה שהיא בחי' הילוך הדם שבכל הגידי' והאיברי', והע"ס הם דבוקי' אל הקו, ונמצא כי ע"י מ"ת נמשך בחי' היותר גבוה ונעלה ממה שקיימו האבות התורה כו'. וזהו שארז"ל במד"ר שה"ש כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך פי' ריחות שהריח אינו עצם הדבר שהרי כשמריחי' הרבה מכלי א' מליאה ריח טוב לא יחסר כלל מן המשקה המוציא הריח, ואם הריח הי' עצם הדבר הי' נחסר מעט מעט ע"י שמריחי' בו, ומאחר שלא נחסר ה"ז הוראה שאין בריח מעצם הדבר כלל כ"א הארה מועטת אשר יוצא מעצם הדבר עד שאינו נחסר כלל, וזהו המשל שכל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו פי' ריח שאינו עצם הדבר כ"א ריח הוא בחי' הארה לבד והיינו שהגיעו עי"ז לשורש נשמתם, אם כי זהו מאצי' אבל הוא רק הארה להיות כי נפרדו מהקו, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקי' מכלי אל כלי, והיינו עצם הדבר כמו שהוא ולא הארתו לבד.

וא"כ לפ"ז צ"ל מהו השבח שאמר במד"ר אם עשיתם כך הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר מאחר שע"י התורה הרי זכינו לבחי' היותר גבוה ונעלה כו' וכשאומר הרי אתם בנים של אברהם ה"ז ירידה ממעלת ישראל ע"י קבלת התורה. אך הענין הוא דהנה מבואר במ"א שורש ההפרש בין מלמעלמ"ט למלמטלמ"ע, שמלמטלמ"ע כתי' מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו' שחשיב שם הרבה דברי' עד כי יוכל לבוא לעלות בבחי' הר ה', אבל מלמעלמ"ט לא יש מונע כלל, וכמשל שני' שעומדי' זה בגובה ההר וזה בעמק שיש שני אופנים באופן יחודם כו' כמ"ש במ"א באורך שירידת העליון הוא בנקל יותר הרבה כו', ולכן במ"ת כתי' וירד ה' על הר סיני הגם כי העולם לא נזדכך עדיין כלל, ונמצא כי יש מעלה בקיום תומ"צ שקיימו האבות על קיום המצות שלנו שהרי הם פעלו זה ע"י אתעדל"ת שלהם בהכנה במס"נ, משא"כ קיום המצות שאנו מקיימי' הנה מקיימי' המצות גם ע"פ כוונה הפשוטה, עד"מ בהנחת תפילין צריך לכוין לשעבד הלב והמוח, אבל אם מניח תפילין רק שיודע שצריך להניח טלית ותפילין ולהתפלל בהם,