קטז

ואהבת בכל לבבך שגם היצה"ר ישוב לאהבת הוי' בגילוי ולא בהסתר פנים כמשל הזונה. אך הנה כ"ז הוא בכח המתאוה שבנפשו, אבל ענין קליפת עמלק הוא שיודע את רבונו ומתכוין למרוד בו הרי הוא יודע היטיב ומבין בטוב ענין חידוש יש מאין ומ"מ הוא מכוין למרוד בו, ומה יכולי' להפוך את הכוונה שהרי כוונה זו הוא כענין התואר והציור מלבוש הרע דתאוות שאר אומו' שג"ז אין יכולי' לברר כ"א לדחות לגמרי מכל וכל, ועד"ז הוא בחי' קלי' עמלק שא"א לבררו בדרך בירור רק ע"ד כלי חרס שבירתו זהו תקנתו שאינו מועיל הכשר אחר כ"א שבירה, וכן בקלי' עמלק אינו מועיל רק איבודו, ואיבודו זהו תיקונו, ועיקר הסיבה לזה להיותו ראשית גוי' היינו שהוא הקלי' המנגד נגד הדעת שהוא מבחי' מוחין מקור המדות, ולכן א"א לבררו בדרך בירור כ"א אחריתו עדי אובד לגמרי מכל וכל כו'. ומעתה יובן דברי המדרש שאומר אם עשיתם כך היינו ענין הזכירה דמחיית עמלק, היינו שזוכר ורע בעיניו הרע דעמלק, פי' מלבד מה שהוא רחוק ממנו להיותו רע בעיניו הנה הוא דואג על ענין מציאת אופן וענין רע כזה, אז הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר שנא' ואנכי עפר ואפר.

ויובן זה בהקדם מארז"ל קיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וכן יצחק ויעקב קיימו ג"כ כל התורה, רק שהיו חלוקי' בעבודות שאברהם קיים ע"י הכנסת אורחי', ויצחק קיים ע"י חפירת בארות, ויעקב קיים ע"י עבודתו במקלות, וא"כ צ"ל מהו ההתחדשות במ"ת שהי' קולות וברקי' וכו' וירד ה' על ה"ס, ומהו החידוש בנתינת התורה הלא האבות קיימו אותה גם קודם שניתנה. ולהבין זה צ"ל מה שלכאו' יפלא מדוע לא קיימו כולם בענינים שוי', וכמו עכשיו שכולם מקיימי' התורה בשוה, שכולם מניחי' תפילין בשוה וציצית בשוה, ומצה וסוכה וכל המצות הכל שוי', ומדוע האבות עשו כל אחד ענינים שונים זה מזה, ואם מצד שכאו"א מהם הי' מרכבה למדה אחרת הלא ב"ש וב"ה הם ג"כ חו"ג, ומ"מ היו מקיימי' המצות הכל בשוה. אך הענין יובן בהקדם איך קיימו האבות המצות, עד"מ מצות תפילין דכתי' בה בפ' קדש סיפור ענין יצ"מ, והלא עדיין לא הי' כלל שעבוד מצרים ואיך הניחו תפילין סיפור השעבוד והגאולה, אלא שענין מה שקיימו האבות מצות תפילין עד"מ, זה הי' ע"י הכנה שעשו בעצמם איזהו עובדא בהכנת איזהו דבר שע"פ כוונתו רומז למצות תפילין ועד"ז כל המצות כולם. ונמצא לפ"ז יובן שענין הכנתם א"א להיות בשוה בכולם להיות כי אברהם הי' מרכבה למדת החסד וכמ"ש בס' הפרד"ס בשם ספר הבהיר אמרה מדת החסד כל ימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ויצחק הי' מרכבה למדת הפחד ויעקב למדת הת"ת, ואם כי בכ"א מבחי' חג"ת יש ע"ס, מ"מ א"א להתדמות בחי' גבורה