קטו

כל הגוי' דכתי' בהם כי אז אהפוך אל עמי' שפה ברורה לקרוא כולם בש' ה' ולעבדו שכם א'. והענין הוא דהנה כל האומו' אפי' הז' אומות הכנעני וכו' ה"ה מנגדי' למדות לבד, ובעבודה הם בחי' ז' מדות הרעות, שע"ז ארז"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות שהרוח שטות מכסה על האמת, וכמ"ש בסש"ב שנדמה לו שע"י שיעשה הדבר הזה לא יהי' נפרד כלל מאחדותו ית', והיינו שהרוח שטות מכסה שעי"ז לא יהי' נפרד, אבל אם הי' יודע שעי"ז יפרד מאחדותו ית' לא הי' עושה בשום אופן בעולם, כ"א שהרוח שטות מכסה שידמה לו שעי"ז לא יהי' נפרד כלל א"כ מדוע לא ימלא תאות לבו הרע. אבל ענין עמלק הוא שיודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, פי' שיודע היטיב ומרגיש ענין חידוש וחיות האין, איך שהוא מהוה ומחי' בכל עת ובכל רגע את היש ומ"מ הוא מורד בו, וע"ז רומז תי' ומתכוין למרוד, פי' ומתכוין בכוונה לעשות היפך הידוע כו' וע"ד שחוצפה אפי' כלפי שמי' מהני כו' ואי לזאת א"א לבררו כלל ואינו דומה לשאר האומות דכתי' בהם כי אז אהפוך כו' שהם ה"ה מנגדי' למדות לבד שז"ע הרוח שטות שמכסה על האמת, וה"ע התגברות התאוה מתאות לבו הרע לעשות מה שלבו לב כסיל חפץ, והרי בענין עשיית דבר עבירה זו יש בה שני דברי', הא' בחי' כח המתאוה עצמה שהיא אינה דוקא להתאוות עשיית דבר עבירה זו כ"א רק כח המתאוה בעצם, שבאמת בכח המתאוה זה הי' יכול להיות באהבה עזה לאלקות, רק הלבושי' של כח המתאוה הוא התואר והציור, שציור בחי' כח המתאוה הזה בלבוש רע, הנה לבוש זה א"א לברר כ"א צריכי' לדחותו מכל וכל, אמנם עצם כח המתאוה יכול להפוך מן הקצה אל הקצה שיהי' בבחי' תוקף האהבה ברשפי אש לאלקות. וזהו שארז"ל בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר דלכאו' יפלא איך היצה"ר ישוב לאהבת ה', אך זהו כנ"ל שהיצה"ר הנה הוא רק כח המסית להתאות תאוה, ולעורר את כח המתאוה שיש בנפש האדם, ואם כי הוא מסיתו לעשות היפך רצון העליון, אמנם באמת זהו כמשל הזונה עם בן המלך המבואר בזהר תרומה דקס"ג א', ולכן יכולי' להפכו להיות