קיב

וכמו"כ על חוני המעגל אמרו במשנה דתעניות שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן כו', והיינו מפני כי פעל בעצמו להיות בבחי' בטל רצונך לגמרי מכל וכל לכן עשו לו רצונו שזהו ג"כ ע"י בחי' הביטול לאין כו', וזהו שא' ואדם אין לעבוד כו' פי' שלא יש בחי' אדם שהוא אין שיוכל לעבוד את האדמה להוציא ולגלות מהעלם אל הגילוי בחי' האין שיש באדמה שז"ע עבודת האדמה, וכמו שבגשמיות עבודת האדמה הוא לגלות ולהוציא כח הצומח שיש בארץ, כן הוא ברוחניות שתצא לגילוי בחי' כוונת נעיצת התחילה שיש בהעלם בארץ שלכן יש בה כח התחדשות מאין ליש כנ"ל, אמנם אם ההמשכה הבאה מלמעלה הוא ע"י אתעדל"ת ע"ד אשה כי תזריע הרי יוצא מהעלם אל הגילוי כח הרצוא והתשוקה שבה, והגם שעדיין צריכה לקבל מן המשפיע ובלי זה לא תוכל להוליד, מ"מ מפני שזה נמשך ע"י אתעדל"ת הנה כח ההולדה זו היא מבחי' היותר גבוה להיותה מתקרבת לבחי' שורשה הוא בחי' האין אשר שם היא נעוצה ומתגלה יותר כוונת נעיצת התחילה כו'.

ואמנם כ"ז הוא עכשיו אבל על לע"ל נא' כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, ולהבין זה צ"ל מ"ש ומקדם אשר לא נעשה אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה לע"ל, כי הנה פי' ומקדם הוא מקדמונו של עולם הנק' אדם קדמון לכל הקדומי' כו' והוא למעלה מעלה הרבה מבחי' הראשית דחכ' הנ"ל, דהנה ראשית וראשון שייך אם יש לספור מה לאחרי' וה"ה סופר ראשון שני שלישי, אבל דבר שהוא יחידי ואין מה לספור אחריו כלל איך שייך לקרותו ראשון כידוע, אלא הוא קדמון פי' שקדם להיות לבדו כו', והנמשל יובן למעלה שלפני אחד מה אתה סופר, פי' באחד יש אחד המנוי וכמו יום אחד דמע"ב שיש יום שני ושלישי, אמנם לפני אחד מה אתה סופר שאינו בגדר מספר כלל, והיינו כי לפני בחי' הראשית דחכמה אינו שייך בחי' ספירה כלל, ולא נק' ראשית כלל כ"א קדמון להיותו קדמון לכל הקדומין, וזהו ומקדם אשר לא נעשה פי' קדם הוא מלמעלה מבחי' ראשית ההשתלשלות שמחכמה כו', וז"ע אשר נת' למעלה דנעוץ סופן בתחילתן כו' בחי' הכתר עליון דאין לו תחילה ואין לו תכלה שהוא בחי' האין שמחדש את בחי' החכ' מאין ליש כמ"ש והחכ' מאין תמצא, והנה פי' ומקדם אשר לא נעשה קאי על לע"ל והיינו שעדיין לא נעשה זה כ"א לע"ל תהי' בחי' זו והיינו מ"ש כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, פי' חדשה חידוש לגמרי דהיינו ענין כח המחדש מאין ליש שאינו אלא בתחילתן ובסופן דוקא, ואז יהי' עליות המל' להיות נעוץ סופן בתחלתן ותקבל מבחי' קדם דוקא שלמעלה מן החכ', והיינו מבחי' אין עצמה, פי' מה שעכשיו הוא רק שיש בה כח כוונת נעיצת התחילה בהעלם לבד, אבל לע"ל תקבל מבחי' התחילה עצמו הוא בחי' האין המהוה החכ' כמ"ש והחכ' מאין תמצא, להיות כי יהי' עליית המל' בבחי' כתר עליון כו', ואז יהי' דבר חדש אשר לא נעשה עדיין בסדרי השתלשלות, והוא אשר יהי' כח המוליד בארץ שלא ע"י מ"ד דמים ומטר כלל, כענין מארז"ל עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות כו', אלא מצד שרשה בתחלתן בבחי' קדם שמחדש גם עכשיו באמת מאין, וע"כ אומר שלע"ל יהי' בריאה חדשה לגמרי מה שלא נעשה עדיין כי עד הנה הכל נעשה ע"י בחי' מ"ן ומ"ד דוקא, ולע"ל בורא ה'