קט

חידוש יש מאין ולא בשמי'. אך הענין הוא כנ"ל שנעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן דוקא, ולכן בארץ הלזו הגשמי' להיותה סוף המדריגות ימצא בה הכח כמו בארץ העליונה היא בחי' מל' דאצי' סופא דכל דרגין דאצי', שנמצא בה כח התחילה יותר גם מבחי' ראש האצי' והוא כח האין המהוה הראש דאצי', וכן נמצא כח זה גם בסוף וסיום העשי' שהוא בחי' דומם הארץ ג"כ כח החידוש מאין ליש להיות כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן.

ובזה יובן פלוגתת חז"ל אם שמי' קדמו או ארץ קדמה, ופשר דבר ביניהם שבבחי' אחת שמי' קדמו, ובבחי' א' ארץ קדמה, והיינו שבמדרי' השתלשלות שמי' קדמו כי שמי' לרום בסדר השתלשלות, וכענין קדימת המדות לדבור שהוא כח היותר נעלה, או כמו כלליות המחשבה נגד הדבור שקדם בחי' המחשבה לדבור, אמנם מפני שסוף מעשה עלה במח' תחלה עד שנעוץ תחילתן בסופן דוקא, בזה ארץ קדמה שכוונת נעיצת התחילה הוא בסוף שהוא בחי' הארץ יותר מבבחי' ראש, להיות כי סוף המעשה עלה במח' קדומה בחי' א"ס קדמון לכל הקדומי' תחילה דוקא. ובזה יובן ג"כ מה שבתחילה היו המים מקיפי' את הארץ, להיות כי המים הם גבוהי' במדריגה שהם מבחי' מל' דעגולי', לכן הקיפו בעיגולים את כדור הארץ מכל צד ופינה, וע"ד שמים קדמו שפי' שמים הוא ג"כ שם מים, והשמי' מקיפי' ג"כ את הארץ, ובסדר השתלשלות שמים קדמו, וכן היו המים מקיפי' את הארץ להיותם מבחי' עגולי' שקדם במעלה בבחי' א' מן היושר דארץ, ואמנם אח"כ יצא הכח של הארץ מה שסוף מעשה עלה במח' תחילה שזהו כח נעיצת התחילה שנמצא בארץ דוקא, לזאת ירדו המים ונקוו למקום אחד ונתגלה היבשה היא בחי' ארץ להיות בגובה יותר מן המים עד שנא' לרוקע הארץ על המים, וכתי' יורדי הים, להיות כי בבחי' זו ארץ קדמה וכנ"ל, וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ דוקא שכמו שעלה במח' בבחי' אנכי מי שאנכי הוא עשיית הארץ דוקא, ואדם עלי' דוקא בראתי וכמ"ש מזה במ"א.

ובכ"ז יובן ענין מארז"ל קשה לזווגם כקרי"ס, דהנה ענין קי"ס הי' כמ"ש הפך ים ליבשה, והיינו ע"ד הנ"ל שהים גבוה מהארץ בסדרי השתלשלות וע"ד ששמי' קדמו בסדרי השתלשלות, אמנם כמו שמצד מעלת הארץ שבמח' ארץ קדמה כנ"ל נקוו המי' אל מקום אחד ונראי' היבשה, כן קרי"ס הי' הכנה למ"ת שזה עיקר המכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי בראתי גימ' תרי"ג [מצות] שהוא בחי' תרי"ג שניתנו לישראל שנק' ג"כ בשם ארץ חפץ, ולהיות כן נעשה עוד בים