קז

עו"ע שהעלול משיג קצת מהעילה, אבל חכ' דאצי' עד"מ מאחר שקודם התהוות החכ' היתה בבחי' העלם, אינו שייך כלל שגם החכ' לאחר התהוותה משגת מקורה כמו שהיא בבחי' ההעלם, והיינו כי ענין ההעלם הוא שאינו מושג כלל, ומה שנתגלה מבחי' ההעלם ה"ז ההתהוות מציאות החכ' היינו ההעלם שנתגלה, שאינו נופל ע"ז [לומר] שזהו מקורה המהוה אותה, ומקורה הוא בחי' הכתר עליון המכריח להיות גילוי החכ' מההעלם אל הגילוי נשאר בבחי' העלם כמו שהי' קודם. ולכן נא' שמציאות התהוות החכ' הוא מאין ג"כ כפי ב' הפי' הנ"ל, שמאין הוא שלא הי' תחלה באופן כזה במקורה כי למעלה מן החכ' לא הי' עדיין מציאות שכל כלל וכלל, וגם מאין שאינו מושג כלל מאין בא, ולזה אמר תמצא כענין המוצא מציאה וכנ"ל.

ונמצא מובן כי החכ' והעשי' שניהם שוי' במדריגה זו שהם יש מאין ולא זולתם, כמו פרצוף דז"א עד"מ והיינו הראש והסוף בעולם הנאצלים שהראש הוא בחי' חכ' כמ"ש בראשית שהחכמה נק' ראשית כמ"ש הת"י בחוכמתא וכתי' ראשית חכ', וסוף מעשה הוא בחי' מל' דאצי' סופא דכל דרגין שמהוה כל העולמות דבי"ע, וידוע דבראשית נמי מאמר הוא פי' שנתהוה יש מאין וכנ"ל, וגם במל' דאצי' נא' המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, מחדש דוקא מאין ליש כו', משא"כ באצי' עצמו מחכ' ולמטה עד המל' הנה הוא בחי' השתלשלות עו"ע מחכ' למדות ומח' ודיבור, ונמצא כי נבדל הראש והסוף מן עצם האצי' כו'.

ואמנם באמת יש כח גדול בסוף מה שאינו בראש, והוא כי הראש הוא בחי' החכ' שנק' ראשית ה"ה רק נתהוה מאין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, אבל לא שהיא בעצמה נעשית אין להוות מה שלמטה הימנה, שהרי מחכ' ולמטה הוא בחי' השתלשלות עו"ע בחי' יש מיש, אבל הסוף הוא בחי' מל' דאצי' סופא דכל דרגין ה"ה מהוה היש דבי"ע, ונמצא כי יש כח במל' דאצי' מה שאינו בחכ' דאצי' כ"א במקור החכ' המהוה את החכ' והיינו בחי' האין שמשם נמצא החכ', והוא שכמו שהאין שלמעלה מן החכ' מהוה את החכ' כן בחי' המל' מהוה בי"ע ונעשית אין להוות היש דבי"ע, והוא מפני כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן שכוונת נעיצת התחילה נמצא בסוף דוקא יותר מן הראש המתפשט כמ"ש בד"ה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתי', פי' תחילה הוא בחי' א"ס קדמון לכל הקדומי' שאין לו תחילה ואין לו תכלה, ואנו קוראי' אותו תחילה ע"ש המושאל שהוא תחילה לכל, וכוונת נעיצת התחילה שברא וגילה מציאת החכ' מן האין יש בסוף דוקא הוא בחי' מל' סופא דכל דרגין דאצי', עד שנמצא בה כח האין של התחילה להוות מאין ליש התחדשות גמורה, מה שאינו נמצא כן בראש האצי' הוא בחי' חכ' שלא יש בה הכח להוות מאין ליש כ"א מיש ליש כנ"ל, וכ"ז הוא שלא ע"פ סדרי השתלשלות כ"א לפי שנעוץ תחלתן בסופן וסוף מעשה עלה במחשבה הקדומה לפניו ית', ולכן נמצא בה הכח לחדש מאין ליש כמו בהתחילה הוא בחי' אא"ס קדמון לכל הקדומי' שאין לו