קו

בגילוי לגבי עצמו כו', וכן מן המח' לדבור ג"כ אינו דבר חדש כלל שהרי מה שמחשב תחלה במוחו הוא מדבר אח"כ, ולא נתחדש בזה דבר כ"א מאותיות המח' לדבור, אבל ענין המעשה הרי עצם דבר הנעשה הוא מחודש לגמרי שלא יתכן לומר שגשם הדבר הנעשה היא היתה במחשבתו או בדבורו וכ"ש בשכלו כמו שנעשית אח"כ, וא"כ בדבור עד"מ שמצוה לעבדו לעשות איזה דבר הרי אומר רק שם דבר הנעשה, וכמו שמצוה לבנות לו בית וכדומה האם נא' שעצם עצי או אבני הבנין היו תחלה בשכלו או מחשבתו ודבורו, כ"א שמצוה לבנות מעצים או מאבני', וע"י המעשה שעושי' מתחדש דבר חדש שלא הי' בדבורו כלל עצם הדבר ההוא, והיינו להיות כי המעשה הוא כח היותר אחרון והרי הוא מובדל בערך גם מן הדבור שאינו שייך לומר ע"ז שהוא בחי' השתלשלות יש מיש, שהדבור הוא רוחני והנעשה הוא גשמי מורגש בראות ומישוש הגשמי וגשם מובדל. וה"ז משל להבין ענין ברה"ע שמה שנתהוה למציאות יש ודבר ה"ז התחדשות גמורה שאינו שייך לאמר שגשם העולם הי' כלול תחלה במקורו ושרשו כ"א בבחי' ריחוק, לכן קראו זה בשם יש מאין, כאילו נא' שאינו יודעי' כלל מאין נמשך ונתהוה דבר זה, והיינו להיותו התחדשות גמורה ולא ע"ד ההשתשלות שהוא יש מיש כ"א יש מאין, וכמאמר החוקרי' שנתהוה דבר מלא דבר. וגם פי' מאין הוא שאינו מושג לנו מאין נתהוה זה, והיינו להיות כי הדבר המהווה מוכרח להסתתר מן הדבר המתהוה, דאל"כ אינו יכול להיות מציאות התהוות היש מחמת הקירוב של דבר המהווה, ולכן אנו קוראי' זה מאין ע"ש שאינו מושג לנו כלל מחמת התגשמיותו בגשם העוה"ז, שנעשה דבר חדש לגמרי שלא הי' כלול תחלה באופן כזה וה"ז ריחוק הערך זמ"ז עד שבשכלינו א"א לנו להשיג הכח והחיות המהווה מהו, ולכן קוראי' זה יש מאין, יש הוא ע"ש ההרגש וההתחדשות שנעשה, וזה נעשה מאין פי' ע"ש ההתחדשות שלא הי' תחלה באופן כזה במקור המהווה, וה"ז אין פי' שאינו יש כזה שנעשה, וגם מאין שאינו מושג לנו כלל מהו לעוצם דקותו נגד ערכינו הדל והשפל, שגם בכח היותר נעלה אצלינו והוא כח השכל, ג"כ א"א לנו להשיג רק מציאותו ולא מהותו כו'.

והנה כמו שהוא בהתהוות בי"ע ממל' דאצי' שהוא בחי' יש מאין, כן באצי' התהוות בחי' החכמה מלמעלה מן החכ' הוא ג"כ מאין, וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שמציאות התהוות החכ' מלמעלה מן החכ' הוא כמשל המוצא מציאה שאינו יודע מאין היא באה לו, כן הוא התהוות החכ' מלמעלה מן החכ' ואינה ע"פ השתלשלות עו"ע כ"א בדרך יש מאין, והיינו כי באוא"ס שלמעלה מן החכ' הוא בחי' כתר עליון בכלל אינו שייך כלל בחי' חכ' שבסדרי השתלשלות, כ"א שבחי' חכ' זו הוא מחודש ממש מה שלא הי' תחלה באופן כזה, משא"כ מחכ' ולמטה הוא בחי' סדרי השתלשלו' מחכ' לבינה ומבינה למידות ומח' ודיבור, שהם בחי' השתלשלות עו"ע שהעלול מלביש מחצה התחתון של העילה. והגם כי אצי' בכלל הוא בחי' גילוי ההעלם מאלקות, ואינו ע"ד בריאה יש מאין דבי"ע שהם מחודשי' ממש. אך הענין הוא דהן אמת שאצי' הוא בחי' גילוי ההעלם מאלקות אבל אינו בדרך קירוב כענין