קא

ואתעדל"ת מלמטלמ"ע, והו"ע אשה היא בחי' כנס"י מזרעת תחלה אזי האתעדל"ע פועל להיות יולדת זכר שהוא בחי' אה"ר דבכל מאדך כו', לפי שאתעדל"ת זו נמשך מבחי' פנימיות נמשך להם ג"כ בבחי' פנימי' וגילוי לפעול ולהוליד בחי' אה"ר דבכל מאדך ובחי' פנימיות הלב כו'.

וענין מה שנק' בשם מראות הצובאות יש לבאר עפמ"ש בת"א פ' בא בד"ה בעצם כו' יצאו כל צבאות ה', ההפרש שבין צבאות הוי' לבחי' ה' צבאות, שצבאות הוי' הם בחי' הנצוצי' שנתעלו מנפילתן ודבוקי' וסמוכי' לשם הוי' שאין להם שם בפ"ע, וזהו ענין יצאו כל צבאות הוי' הם בחי' העלאות הנצוצין שבררו במצרי' ר"ב נצוצין מרפ"ח נצוצין שנפלו בשבה"כ וכמ"ש וגם ערב רב, וזהו שא' הקב"ה למשה אלו חביבין עלי מן הכל שהעמידו צבאות רבי' במצרי' ע"י בירור הנה"ב ויצה"ר וכנ"ל. וכדי שיוכל לברר את הנה"ב עז"נ כי תצא למלחמה על אויבך פי' כי תצא למלחמה זו לנצח כח המתאוה שבנפשו לקררה בתענוגי עוה"ז הגשמי ולאתהפכא לאהבת ה', תהי' בבחי' על אויבך דהיינו בבחי' שרשם למעלה, כי אין רע יורד מלמעלה ושרשם הוא טוב שהוא מבחי' מרכבה עליונה שבקדושה, אלא שלאחר ירידת והשתלשלות המדריגות נעשו שמרי האופנים, ומשם נמשכו ע"י השתלשלות בחי' ומדריגות שמהם נמשכו כל תענוגי עוה"ז והכח המתאוה כנ"ל, וכשנתעלה ונכלל בשרשו מתהפך מרע לטוב. ובעבודה הוא בחי' שתים שלפני' בהתבוננות שורש ומקור נה"ב איך שהאופני' וחיות הקדש הם ברעש גדול כו' ועי"ז תתעלה הנה"ב. ונק' בשם מראות הצובאות שבחי' המראות דכנס"י שיהי' נש"י בבחי' הראיני את מראיך גם בהיותם בחגווי הסלע בסתר המדריגה בזה"ג נמשך מבחי' התבוננות בענין ה' צבאות, איך כי כל צבאי צבאות עליונים נמשכי' רק מבחי' אות אחד לבד בהבראם בה' בראם, וזהו פי' צבאות אות הוא בצבא שלו, ועש"ז נקראו המראות היינו בחי' ההתפעלות דאספקלריא המאירה ושאינה מאירה בשם מראות הצובאות להיותם נמשכי' מבחי' ההתבוננות מבחי' צבאות מה שאות הוא בצבא שלו כו'.