צט

המצות יכולי' לראות מרחוק ג"כ. וזהו ההפרש בין מרע"ה לכל הנביאי' שארז"ל כל הנביאי' נתנבאו בכה משה נתנבא בזה, פי' זה הוא ל' גילוי כמו כי הוא זה, והוא בחי' אספקלריא המאירה אשר ע"י רואי' אף מה שרחוק מהאדם דרך אור ישר, וכמו ע"י מעשה המצות שנעשי' לבושי' להנשמה בג"ע, שע"י לבוש זה דמעשה המצות יכולה הנשמה ליהנות מזיו השכינה וליהנות מאורו ית', כמו באספקלריא המאירה אור ישר אשר נמשך ונתגלה מאוא"ס ב"ה ממעלה למטה בג"ע, ומרע"ה ג"כ לא הי' רואה בלתי אספקלריא וכמ"ש ומראה ולא בחידות והיינו בחי' אספקלריא המאירה שנק' מראה אשר בלא אספקלריא לא הי' יכול להשיג השגת אא"ס, אבל כל הנביאי' נתנבאו בכה הוא בחי' אספקלריא דלא נהרא, וכמ"ש וביד הנביאי' אדמה הנה ל' דמות אינו עצם הדבר כ"א בחי' דמות מהדבר, והוא עד"מ הראי' בזכוכי' הנק' שפיגיל שהוא מה שמשימי' מסך וכיסוי על הזכוכי', אבל המסך אינו דבר עב רק דבר קלוש והוא הציפוי מכסף הידוע, ואז כשרואי' דרך אספקלריא זו נמשך ממנה אור חוזר לראות דמות ותבנית דבר המחזיקי' כנגדה, אבל אין יכולי' לראות דרך הזכוכי' באו"י, וא"א לראות דרך בה מהות ועצמיות הדבר כמו ע"י אספקלריא המאירה, כ"א רק דמות הדבר נראה ע"י בחי' אספקלריא שאינה מאירה שהוא בחי' או"ח, ואמנם הנה יש מעלה באספקלריא שאינה מאירה שבזה היא גבוה מבחי' אספקלריא המאירה שיכולי' לראות על ידה את עצמו וגם לראות מאחוריו מה שע"י אספקלריא המאירה אין יכולי' לראות זה כלל, ועד"ז תירצו בגמ' ביבמות ספ"ד דישעי' שאמר ואראה את ה' היינו באספקלריא שאינה מאירה שבה יוכל לראות דמות כבוד הוי' משא"כ באספקלריא המאירה נא' למשה כי לא יראני כו'.

ולהבין ענין אספקלריא שאינה מאירה בעבודה יובן בהקדם ענין ירידת הנשמה בגוף דלכאו' צ"ל הלא הנשמה היא חלק אלקה ממעל, ועמדה באהוי"ר לפניו ית' כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, ולמה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד פלאי' ותתלבש בגוף ונה"ב המעלימי' ומסתירים על אור ה' וקדושתו, ואפי' אחר כל היגיעות לבוא לבחי' אהוי"ר הנה האהוי"ר אינם בערך כלל נגד האהוי"ר שהיתה לה מקדם, והלואי תהי' השבתה למעליותא, ולמה עשה כזאת, אלא עכצ"ל שהירידה היא צורך עלי', וצ"ל מהו עלייתה. הנה שרש ענין ירידתה היא בכדי לברר את הנה"ב, שהנה"ב שרשה מאד נעלה מבחי' התהו שקדם לתיקון, רק שנפלה בשבה"כ, ולזאת ירדה הנשמה חלק אלקה ממעל להפך ולברר את הנה"ב ע"י בחי' אתכפיא ואתהפכא עד שבא לבחי' בכל מאדך הוא בחי' בלי גבול, והגם שזהו בלי גבול האדם כמ"ש בכל מאדך, מ"מ מחסד ה' נמשך מלמעלמ"ט מבחי' מאד העליון ג"כ שלא כסדר