צה

ה"ה מקיים רצונו ית' ע' מזה בד"ה ועבדתם את ה' אלקיכם. ולבחי' שמחה של מצוה זו יכול כאו"א להגיע כשיתבונן בזה הדק היטב היטב בכל מצוה ומצוה שעושה שבזה הוא מקיים רצונו ית', ויהי' שמח באמת משמחה של מצוה שעושה כו'. אמנם יש עוד בחי' שמחה מעבודה, והוא כמארז"ל אל תהיו כעבדי' המשמשי' את הרב ע"מ לקבל פרס אלא היו כעבדי' המשמשי' את הרב שלא ע"מ לקבל פרס, והיינו שלא יחפוץ בגילוי אלקותו ית' ג"כ כ"א בבחי' אלקותו לבד, שזהו מדריגת בני עלי' שמועטי' המה, ועז"נ שמחו צדיקי' בה'. אך כשעובד עבודתו בשמחה הפשוטה שכ"א יכול להגיע לשמחה זו, אז נותנים לו גם בחי' שמחה זו השני' בדרך מתנה, וע"ד מ"ש עבודת מתנה אתן את כהונתכם, וכמ"ש במ"א מענין ב' פירושי' בואהבת את ה', הא' ל' ציווי והב' ל' הבטחה, והיינו שהציווי הוא על ההתבוננו' בשמע ל' הבנה, וממילא יבוא לידי אהבה, ולכן יתכן ל' ציווי, ואז ואהבת ל' הבטחה סופך לבוא לידי אהבה, הוא כענין שסופו לבוא לידי שמחה הוא בחי' שמחו צדיקי' בה' ועמך כולם צדיקי' כתי' ע"י העבודה בתומ"צ, וע' בזהר שזהו ע"י מצות מילה, ובמ"א בזהר פי' שזהו ע"י נטירת ברית.

ועפ"ז יובן ענין מחצית השקל, היינו כי עשרים גרה השקל זה"ע ע"ס דאור ישר וע"ס דאור חוזר, ובעבודה א"א להגיע כ"א המחצה, וזהו מחצית השקל, ובבחי' זו שוין העני והעשיר, שגם העני יכול להגיע בעבודתו בעשר בחי' הנפש שלו, ליתן תרומה ל' ארמותא ואפרשותא כמ"ש מזה במ"א, מחצית השקל היינו עשר גרה, רק שבענין העשר אלו יש חילוקי מדרגו' ע"ס דאצי', וע"ס דבריאה ויצי' ועשי', ולכן העשיר בדעת יכול להגיע בעשר כחות נפשו לבחי' ע"ס דאצי', והעני בדעת יוכל להגיע ג"כ לעשר אמנם הם בחי' ע"ס דעשי', שהרי נשמת כ"א הוא ממל' דמל' דעשי' שבו מלובש מל' דיצי' ומל' דבריאה ומל' דאצי' כמ"ש בסש"ב פי"ח, ולכן יכול להגיע לעשר. אך מ"מ גם העשיר בדעת לא ירבה על עשר, והיינו על מספר עשר, אבל העשר גופא הם ממדריגה הגבוה יותר. ומ"מ גם העני בדעת אם שהוא אינו יכול להגיע בעבודת נפשו כ"א רק לע"ס דעשי', מ"מ לא ימעיט ממספר עשר כו'.

וזהו כי תשא את ראש בנ"י, פי' תשא ל' הגבהה והרמת ראש, ואמר הקב"ה למשה כשתשא היינו כשתגביה את נש"י, זהו סדר ההגבהה שכאו"א יתן מחצית