פט

אם יחשוב כל היום כולו לא יבין זולתו ולא יעשה הדבר כלל. אבל למעלה נא' שלא מחשבותי מחשבותיכם שתיכף כשעלה ברצונו להתהוות נתהוה, ועיקר ההתהוות הוא מן המח' דוקא וכמ"ש בזהר שבמח' א' נבראו כל העולמות, ומה שנפרטו בעשרה מאמרות פרטיים בדבור זהו מפני שאם היו מבחי' המח' לבד לא הי' מציאות הנבראי' ליש ודבר כ"א היו בבחי' הביטול תמיד וע"ד עלמא דאתכסי', ועיקר רצונו הי' בכדי שיהי' דירה בתחתונים שא"א בלתי מציאת התחתוני' תחלה לזה הי' צריך לפרוט בדבור, אבל באמת עיקר התהוותם הוא מבחי' המח', וגם מה שנשארו מבחי' המח' הם בעילוי יותר, וכערך עלמא דאתכסי' על עלמא דאתגלי'. ועפ"ז יובן מה שנש"י הם מאמיני' בבחי' סוכ"ע וממכ"ע, בהיות ידוע כי נש"י עלו במח', ונת"ל בענין המח' שנובעת תמיד, ולכן כשעלו במח' ה"ה בני מאמיני' ולכן הם מאמינים בחידוש יש מאין תמיד בכל עת ובכל רגע כמאמר ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואם הי' נפסק על רגע א' הי' חוזר כל העולם ומלואו לאין ואפס, אשר מפני זה נק' נש"י מאמיני' בני מאמינים כו'.

אמנם הנה אמונת נש"י שהוא בבחי' סוכ"ע וממכ"ע הנה כ"ז הוא בבחי' מה ששייך לעולמות, כי ענין ממכ"ע שהוא כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם נת' לעיל שזהו כענין חיות הנשמה לגוף שהעולם הוא גוף גדול א"כ זהו ודאי שייך לעולמות, כ"א אפי' בחי' סוכ"ע הוא ג"כ שייך לעולמות, שענין סוכ"ע הוא כמשל השמים שמקיפי' את הארץ, והארץ היא כגרגיר חרדל נגד השמים, עכ"ז גם השמים הם מוגבלים בבחי' שיעור ומספר ידוע, ועל הארץ ארז"ל סומכי דארעא שית אלפי פרסא, ומ"מ היא כגרגיר חרדל נגד השמים המקיפה מכל צד כנ"ל, אך מזה עצמו מובן אשר גם השמים המה מוגבלי' רק שהוא במספר היותר גדול כו'. ועד"ז יובן בענין סוכ"ע וממכ"ע שגם בחי' סוכ"ע הוא ג"כ מה ששייך לעלמין, דאם היות שזהו מה שהוא בבחי' מקיף ואינו מתלבש בפנימי' מ"מ ה"ה מקיף את העולם שבהכרח לומר ששייך קצת לעולם דאל"כ למה הוא מקיף, ונודע כי המקיף נותן ג"כ חיות כמו האו"פ, וגם מזה מובן שבהכרח לומר שהמקיף שייך להניקף והוא לפי ערך דבר הניקף, הגם שבעצם אין ערוך כו' כמ"ש מזה במ"א, ונמצא כי אמונת נש"י הוא רק בבחי' אוא"ס השייך לצורך התהוות העולמות.

אבל באברהם כתי' וארא אל אברהם וגו' באל שדי, פי' שבבחי' אל שדי השיג בבחי' השגה גמורה, וגם בבחי' שם הוי' השיג ג"כ, ומ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם זהו בחי' ש' הוי' דלעילא ולכן נא' נודעתי ולא נא' הודעתי כמ"ש מזה במ"א. אבל בבחי' שם הוי' דלתתא השיג שהרי כתי' באברהם כמה פעמים ש' הוי'