פה

ולהבין ענין הגדרי' וסייגי' בדקדוקי סופרי' שאנו רואי' כמעט שכל התלמוד מלא מהלכות וחומרות שהחמירו חז"ל והוסיפו כמה גדרי' וסייגים לתורה, הענין מובן ע"פ מארז"ל ע"פ כי טובי' דודיך מיין אמרה כנס"י לפני הקב"ה עריבי' עלי ד"ס יותר מיינה של תורה פי' יינה של תורה הוא פנימיות התורה כמשארז"ל נכנס יין יצא סוד, וד"ס עריבי' על כנס"י יותר מסודות התורה כי כל הגדרי' והחומרות שבדברי רז"ל ודרכי מוסר שבאגדות ופרקי אבות כולם נמשכו מבחי' אהבה רבה כמ"ש אהבתי אתכם אמר ה' כמו למשל אדם מחמת אהבתו על בנו מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בגדרי' וסייגי' בכל האפשרי בע"כ שיהי' מנוקה מכל וכל, וכן חפץ מאד שימצא חן ושכל טוב ביתר שאת בעיני אלקי' ואדם, וכמו למשל מרגליות מה שהיא יקרה ביותר שומרה ביותר שמירה מעולה כלי בתוך כלי, כך מחמת גודל אהבתו ית' אלינו מחמיר ומדקדק עלינו בדקדוקי סופרי' שהם המה דברי תורתו הנמשכות מאהבה רבה בגדרי' וסייגי' לזכותינו לטוב לנו שנהי' נקיים לפניו ית"ש. והנה בזמן שבהמ"ק קיים הי' סגי בדאורייתא, כי היתה נאמנה את ה' רוחינו ולא משכנו חבלי עבותות אהבותינו לתאות גשמי', והי' בנקל להיות בהתלהבות לעבודת ה' גם מבלי התעוררות אהבה, אך דור אחר דור שנתמעטו הלבבות השלימות בעבודת ה' באהבה עזה ברשפי אש, ונכוינו באש זרה באהבות ותאות גופניות, וכ"כ גברו עלינו ר"ל, עד כי לא נוכל לעבוד את ה' בלתי שנתעורר מזה אהבה רבה ע"י דקדוקי סופרי' וחומריהם בכל פרטיהם, הן בבחי' סור מרע בכל החומרות שבגמ' ופוסקי', והן ועשה טוב בדברי מוסר שבאגדות ומילי דאבות, עין טובה שיראה את חבירו בטוב עין, ורעת רעהו אל יחשוב בלבו, וכן לב טוב וחבר טוב, וע"ד שנת' במ"א בד"ה כה תברכו בלק"ת בענין והאיך לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקין עד כזית כו' נמצא שע"י שישראל מדקדקי' ע"ע להחמיר ע"ע יותר ממ"ש בתושב"כ מזה נמשך ישא ה' פניו בחי' אה"ר שלמעלה מהשתלשלות.

ועד"ז יובן בההפרש שבין לוחות ראשונו' ללוחות אחרונות שאלמלא לא חטאו ישראל בחטא העגל לא ניתן להם כ"א חמשה חומשי תורה וס' יהושע, והי' די לברר עי"ז כי ישראל ע"י עמידתם בהר סיני פסקה זוהמתן, אמנם ע"י חטא העגל חזרה, ולכן בכדי לברר בחי' עה"ד טו"ר יש בלוחות אחרונות הלכות ומדרשי' ואגדות, ושורשן מבחי' ח"ס כי בחכ' אתברירו וכשצריכי' לברר יותר מההכרח