עו

מבשכמל"ו, ועיקר ביטול זה לנה"ב ששרשה מחיות המרכבה הנושאות את הכבוד, ומכבוד עילאה נמשך ביטול אמיתי לנה"א בחי' השתחוואה פנימית, וכענין ב' בחי' כלה, ובחי' זו עכשיו ז"ע שמו"ע כריעות והשתחוואות ומסיים שים שלום דפי' השלום הוא חיבור ב' הדיעות שיהי' דעת עליון של המשפיע מאיר ונמשך גם בדעת [תחתון] של נש"י, וזהו שלום שמקשר ומחבר ב' הפכים ב' בחי' כבוד הנ"ל. וע"פ הקבלה שים שלום המשכת הטפה, פי' המשכת הדעת, שלכן ח"י ברכאן נגד ח"י חוליות כו'.

ו) אך כדי להיות וכבוד הוי' מלא צ"ל תחלה יריעות המשכן וכמ"ש נוטה שמים כיריעה, ובחי' מקיף זה רומז לבחי' אי' מקום כבודו שבחי' אי' הוא המקור של כבודו, אי"ה ג"ר כח"ב, כי היריעות הם מעשה המצות שהם המשכת מקיפים. והענין כי מצוה ל' צוותא וחיבור שבהם חיבור המאציל א"ס ב"ה שיאיר בע"ס דאצי', וכמו"כ עשר יריעות המשכן כי רש"י ז"ל פי' ע"פ עלי פלשת התרועעי, התחברי, ובשורש ישע פי' יריעה ל' ריעות או רועה, והיינו כענין ריעי' האהובים מדות שלמעלה מהשכל, שאין שם התחלקות, גם המל' נק' יריעה והיינו שמחברת אצי' עם בי"ע ונעשית עתיק לבי"ע, וזהו נוטה שמי' כיריעה, וגם ע"ס נק' עשר יריעות כי ע"ס זהו להיות התחברות אין סוף לבי"ע, וז"ע עשר יריעות המשכן ג"כ. וגם לפי' נוטה שמים זהו בחי' סוכ"ע כיריעה, הרי סוכ"ע ג"כ התחברות א"ס לעולמות שמצד עצמותו אינו מגדר עלמין כלל, לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב, לכן המשכת סוכ"ע זהו כיריעה. ועוי"ל יריעה שדוחה הרע מלשון אל ירע לבבך, ובערת הרע, שז"ע קיום מל"ת שז"ע שחורה אני דקאי על קיום מל"ת ועי"ז ונאוה כיריעות שלמה. ועוי"ל כיריעה ע"ש מ"ש בלק"ת בד"ה כי כאשר השמים החדשים דפי' השמים כסאי שמים בחי' כתר וממנו נמשך הפרסא שבין אצי' לבי"ע ע"ד שהמשל נמשך מעומק השכל, והנה כמו"כ נק' בהמק"ד כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו, לכן זהו ע"י היריעות, נמצא היריעות י"ל כמו הפרסא שבו וע"י נמשך הכבוד להאיר בהיכל קדק"ד דבריאה יצי', וכמ"כ באצי' יש כמה פרסות הא' בכתר, הב' בין בינה לז"א שז"ע מי ברא אלה מבטן מי יצא הקרח, ובפרדס כ' יריעה נק' ת"ת היינו כי מת"ת דאו"א נעשה כתר לז"א שז"ע הפרסא שבין בינה לז"א, וממנו שורש הפרסא שבין אצי' לבי"ע. גם כי במשכן חיבור ב' בחי' כבוד כנ"ל וכתי' כי על כל כבוד חופה שקודם היחוד צ"ל חופה, וז"ע יריעות המשכן, וי"ל כי חופה זהו שם אל הכולל ב' הדיעות המחברן יחד, וז"ע שבני גרשון נשאו היריעות לקשר ולחבר מדות דז"א בא"א, וזהו נוטה שמים כיריעה בחי' תשובה, כי היריעות הם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.